Tag Archives: אזכרה

מלבד זה, הכל מתקבל בשערי בית העלמין | אודי שרבני

 

 

בית_עלמין_גדי_רפאל_jpg

 

מלבד זה, הכל מתקבל בשערי בית העלמין

כְּשֶׁהַזְּמַן רָץ מַהֵר, אֲבָל אֲחוּז הִלּוּךְ אִטִּי
שֶׁכְּבָר אֵין אֶפְשָׁרוּת עוֹד לְהַדְחִיק
אַתָּה שׁוּב עוֹמֵד בְּבֵית הֶעָלְמִין, בָּאַזְכָּרָה, אֶל מוּל הָרִיק.
אַתָּה לֹא מַכִּיר אוֹתִי (אַתָּה גַּם לֹא צָרִיךְ), אֲבָל אַצִּיעַ לְךָ כַּמָּה דְּבָרִים לְאוֹר נִסּוּנִי
אִם תִּרְצֶה, זֶה חִיּוּנִי
(וְיֵשׁ לִי נִסָּיוֹן; הַיּוֹם בְּדִיּוּק עֶשֶׂר שָׁנִים, יֵשׁ מְקוֹמוֹת בָּהֶם הָיִיתִי מְקַבֵּל רֶכֶב פְּלוּס דֶּלֶק עַל חַיִּים)
אַתָּה יָכוֹל גַּם לֹא לְהִתְיַחֵס, אֶלָּא רַק לְהִתְבּוֹסֵס
כְּמוֹ כֻּלָּם.
רֵאשִׁית, לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, מָלֵא כָּאן אֶת שִׁמְךָ _______
תּוֹדָה. אַגַּב, חֻלְצָה יָפָה. עַכְשָׁו תִּקְרָא:

כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד אֶל מוּל הַקֶּבֶר, אוֹחֵז דְּבַר מָה אוֹתוֹ כָּתַבְתָּ
אוֹ שֶׁבְּרֹאשְׁךָ רָשַׁמְתָּ
לְאַחַר שֶׁהַמִּנְיָן הֻנְיַן, וְקַדִּישׁ אָמַרְתָּ
כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ הַזְּמַן בּוֹ אֲנָשִׁים סְבִיבְךָ רוֹצִים לְהַגִּיד דְּבַר מָה לְפִי הַסֵּדֶר
(וְכֹהֲנֶיךָ – אִם יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה – עוֹמְדִים מִחוּץ לַגֶּדֶר)
אַל תִּשְׁלַח אֶל הַשָּׁמַיִם מֵהַמְּצִיאוּת סֻלָּם
אַל תֹּאמַר מָה הִשְׁתַּנָּה מֵאָז עָזַב הַמֵּת אֶת הָעוֹלָם
אַל תִּמְנֶה שׁוּם חִדּוּשִׁים (לֹא טֶכְנוֹלוֹגִים), לֹא מִי גָּדַל, חֻתַּן, נוֹלַד אוֹ מֵת
הוּא לֹא קִיֵּם, הַגּוּף –
אֵל תְּדַבֵּר בְּגוּף שֵׁנִי יָחִיד בֵּין הָאֲדָמָה הַזֹּאת אֶל מוּל עוֹלַם אֱמֶת.

כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד אֶל מוּל הַקֶּבֶר, אוֹחֵז דְּבַר מָה אוֹתוֹ כָּתַבְתָּ
אוֹ שֶׁבְּרֹאשְׁךָ רָשַׁמְתָּ
אַל תַּעֲשֶׂה אֶת הַמֵּת לֶאֱלֹהִים
אַל תְּבַקֵּשׁ דְּבָרִים.
לֹא בְּרִיאוּת לְזֶה, וְלֹא זִוּוּג לְזֶה
אַל תְּבַזֶּה.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּבִזְעֵיר אַנְפִּין
מִלְּבַד זֶה, הַכֹּל מִתְקַבֵּל בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הֶעָלְמִין.

כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד אֶל מוּל הַקֶּבֶר, אוֹחֵז דְּבַר מָה אוֹתוֹ כָּתַבְתָּ
אוֹ שֶׁבְּרֹאשְׁךָ רָשַׁמְתָּ
אַל תִּמְנֶה שֵׁמוֹת שֶׁל אֲחֵרִים לְמַעְלָה
אַל תִּצֹּר מְסִבּוֹת לֹא קַיָּמוֹת, לֹא חֲבֵרֻיּוֹת דִּמְיוֹנִיּוֹת
אַל תִּצֹּר הִצְטָרְפֻיּוֹת
לֹא אִחוּד לִכְדֵי שֻׁלְחָן גָּדוֹל שֶׁל כִּשְׁרוֹנוֹת
אַל תִּסְקֹר. רַק זְכֹר.
זְכֹר בְּכָל לִבְּךָ, הַרְכֵּן הֲלוֹךְ וָשׁוּב רֹאשְׁךָ
מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. לְשָׁנָה.
נָשַׁק אוֹתוֹ, חַבֵּק אֶת זֶה שֶׁלְּצִדְּךָ
לִבִּי אִתְּךָ, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי קָשֶׁה אִתְּךָ
זֶה לֹא חוֹזֶה, זוֹ הַצָּעָה. אָנָּא, שֶׁקּוֹל אוֹתָהּ בְּבַקָּשָׁה.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּבִזְעֵיר אַנְפִּין
מִלְּבַד זֶה, הַכֹּל מִתְקַבֵּל בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הֶעָלְמִין.

כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד אֶל מוּל הַקֶּבֶר, אוֹחֵז דְּבַר מָה אוֹתוֹ כָּתַבְתָּ
אוֹ שֶׁבְּרֹאשְׁךָ רָשַׁמְתָּ
אַל תָּרִים כּוֹסִית מַשְׁקֶה חָרִיף לִכְדֵי חַיִּים
אַתָּה לֹא בִּמְסִבָּה, אַל תְּמַזֵּג דְּבָרִים כֹּה חִלּוֹנִים
אַל תִּשָּׁעֵן עַל קַב שֶׁל "הוּא הָיָה רוֹצֶה בַּזֶּה"
גַּם לֹא בְּמוּדָעוּת אִירוֹנִית; בְּבַקָּשָׁה רַק לֹא אֶת זֶה!
אַל תִּתֵּן הוּמוֹר שָׁחֹר, אַל תִּהְיֶה לִי לִיבֶּרָלִי, תֵּאַטְרָלִי
אַל תְּסַדֵּר אֶת מַצְפּוּנֶיךָ; אַל תְּאַבְזֵר רָאשֵׁי הַסּוֹבְבִים בְּ"זוֹ דַּרְכּוֹ לְהִתְמוֹדֵד" כְּלַפֶּיךָ
אַל תַּמְשִׁיךְ, וְלוּ לְרֶגַע, בְּחַיֶּיךָ.

כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד אֶל מוּל הַקֶּבֶר, אוֹחֵז דְּבַר מָה אוֹתוֹ כָּתַבְתָּ
אוֹ שֶׁבְּרֹאשְׁךָ רָשַׁמְתָּ
אַל תַּדְלִיק בְּמוֹחֲךָ מַכָּ"ם הַסִּימָנִים
סִימְבּוֹלִיּוּת הִיא מִשְׁפָּט רֵיק בְּתוֹךְ הַשָּׂפָה
זוֹ הָעוֹנָה שֶׁמַּמְטִירָה עַל אֶבֶן, לֹא בּוֹכָה
אַל תַּאֲנִישׁ שָׁמַיִם אֲפֹרִים בְּיוֹם מֵזִיעַ אוֹ גָּשׁוּם
הַמֵּת שֶׁלְּךָ מֵת בְּכָל שָׁנָה, לְזֶה קוֹרְאִים "הַכְּלוּם".
אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּבִזְעֵיר אַנְפִּין
מִלְּבַד זֶה, הַכֹּל מִתְקַבֵּל בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הֶעָלְמִין.

כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד אֶל מוּל הַקֶּבֶר, אוֹחֵז דְּבַר מָה אוֹתוֹ כָּתַבְתָּ
אוֹ שֶׁבְּרֹאשְׁךָ רָשַׁמְתָּ
קֶמֶט אֶת הַדָּבָר אוֹתוֹ כָּתַבְתָּ
מְחַק אֶת מָה שֶׁבְּרֹאשְׁךָ רָשַׁמְתָּ.
תִּתְרַכֵּז בַּפְּעֻלּוֹת בְּבַקָּשָׁה:
נֵרוֹת נְשָׁמָה רֵיקִים בְּתוֹךְ קוֹנְכִיּוֹת קְבָרִים –
תַּחְלִיף, שִׂים אֲחֵרִים.
פְּרָחִים מֵהַצְּדָדִים –
עֲקֹר הַנְּבוּלִים, שְׁתֹל חֲדָשִׁים.
שַׁיִשׁ מְלֻכְלָךְ –
יֵשׁ בֶּרֶז, יֵשׁ גַּם בַּקְבּוּקִים רֵיקִים.
אַל תַּגִּיד תּוֹדָה אֶל הַבָּאִים
אַל תְּפַנְקֵס לֹּא מַגִּיעִים
הִסְתַּכֵּל עַל מִי שֶׁמִּסְּבִיבְךָ
אָהוּב אוֹתָם כְּאִלּוּ זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
אַל תַּגִּיד סְתָם מִשְׁפָּטִים
תִּתְקַשֵּׁר אֶל הַהוֹרִים; יוֹם רָגִיל, חַגִּים
אִם רַבְתָּ אוֹ תָּרִיב, צַלְצֵל רִאשׁוֹן, קַח אַחְרָיוּת
הוֹדֵה בְּטָעֻיּוֹת, דַּע כָּל שֵׁם כּוֹלֵל אִיּוּת
תִּהְיֶה שָׁם בִּשְׁבִיל מִישֶׁהוּ אִם צָרִיךְ
אַל תַּעֲרֹף וְאַל תַּמְלִיךְ.
תַּן צְדָקָה לְמַעֲבִיר תְּפִלָּה בְּלִי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתְךָ
נְטֹל יָדַיִם בַּיְּצִיאָה
אַחֲרַי זֶה, תֵּן לְךָ לִהְיוֹת אַתָּה.

יָא אֶפֶס, בֶּן זוֹנָה.

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: