פרגמנטים של כדורגל (הוראות הפעלה לרגל פתיחת העונה)

מי זה שם עם הסיפרה 14 לוחץ את היד? (זה שכותב את מה שכאן, למטה). ברקע, איזה אחד מה קוראים אותו משה דדש, ואחד אחר מה קוראים אותו אלי אוחנה.

קול
דע זאת מעכשיו בזמן שאתה משחק כדורגל בסלון ביתך עם אחד מכדורי הטניס שאספת (אגב, שמור כדורים אלו; בעתיד תצטרך אותם לשתי הרגליים האחוריות של ההליכון הכסוף שבנך ייקנה לך), דע זאת מעכשיו אם תיקרא לדגל של קבוצתך האהודה; מטופח כרס, הלום דמיון. דע זאת מעכשיו: כשתהיה על המגרש, מסירתך הלא טובה היא לא כזאת לא טובה; זהו קול אכזבה של היושב בקהל שמתווסף לקול אחר ולעוד קול, וכו'. ביחד, האכזבה ממך תגדל, אבל רק הדהודה. אתה תצטרך לדעת להסתדר (דע זאת מעכשיו) עם זה שתימצא במקום חדש בחייך שם באותו הזמן יהיו קולות שמתווספים. כרגע מקום עבודתך (נגר, עו"ד, מערכת עיתון, וכו') מכיל עשרים אנשים במקרה הטוב באותו רגע נתון, אבל כשתקרא לדגל, ותיתן מסירה לא טובה, יהיה זה גורלך. דע זאת מעכשיו.

סטיבן כהן
אני משאר שסטיבן כהן, שחקנה של בית"ר ירושלים, עם כל צרפתיותו הלא מגולחת ועם מבטאו, נע ונד במקומות שמכירים אותו (הרי אנשים הולכים וחוזרים למקומות שמכירים אותם).
ואם ביום מן הימים, קורה שמצבך שפוף, או שסתם מישהי לא נענתה לחיזוריך (הייתה זו מישהי על רמה, אולי אוצרת תערוכות בעלת מסגרת משקפיים שחורה), היזכר בו, בסטיבן כהן, שחקנה של בית"ר ירושלים, שאולי יושב בבר תל אביבי (שם לא מכירים אותו), מזמין בקבוק קאווה (לו, ולזו שמכירה אותו) ומחיר הבקבוק מרקיע שחקים שכן הוא לבטח "תייר צרפתי". יש בכך ביטחון מסוים, הודה בכך.

פה יסופר
יסופר פה על אנשים שלא רוצים לעשות מחוץ לשעות עבודתם את אותם דברים שהם עושים בעבודתם. בפסקה זו ידובר על שחקן כדורגל שיוצא מביתו עם גרביים מורדות מטה.

יום אבחון
ולשאלתך לגבי ימי אבחון מרוכזים במקום העבודה: אין צורך בקריאת קפה. כן יש צורך בקריאת "שמחת אחרי גול", או "תסכול של אחרי החמצה". האם זו גרפולוגיה של תנועות הגוף? ייתכן, אך אינני מאמין לגרפולוגים; מפיקי עיתונים ותכניות טלוויזיה מגישים להם כתב יד של מפורסם ותמיד מסקנתם קולעת, אולם אנשים לא לוקחים בחשבון שתוכן כתב ידם של אלה המובאים לפרשנות, הוא היוזם מסקנה נמהרת זו. נניח: "גנבתי עתיקות היום וזיינתי את מזכירתי הנאה" (משה דיין). וכיוצא בזה.

מחזה הפרינג' הקצר בעולם (בתפקיד העיתונאי: ביצה. בתפקיד הכדורגלן: תרנגולת)
(לילה. בלומפילד. בסיום המשחק, עיתונאי וכדורגלן מתמקמים לפני שילוט החסות. שני זרקורים מתוך ארבע כבים וההפך; שני זרקורים מתוך ארבע מושארים דלוקים).
ביצה: למה יש לכם את אותן תשובות כל הזמן?
תרנגולת: למה יש לכן את אותן שאלות כל הזמן?
(השתחוויה. סוף)

סמי מלכה
בימים מסוג אלה (בו העולם מתקדם טכנולוגית מהר מדי, או בקיצור: אני אגמור כמו הבן שלי), אני נזכר בריצתם של סמי מלכה ואלי בן אמו אחרי גול; מרימים ברכיים לבטן, מושיטים ידיים למעלה כמו קינת אשה ביום של בשורה אלוהית. בימים מסוג אלה, בו זוויות הצילום של שידורי הכדורגל מושפעים מהנלווה להם (משחק הפלייסטיישן משפיע על צילומי הטלוויזיה), אני לא מוצא ריצה כזו של גול. זוהי תנועת גול שלא מוחזרה, לא רטרו שמטרו, לא הוזמנה לראיון בתכנית טלוויזיה, (גם לא לביקור מיוחצן באגף חולי סרטן). שכן אפיון תנועת גול זו, עוברת מתנועתה לשם הגדרתה, רק הזמנים משתנים; פושטקית, וואחשית, ערסית, מזרחית, ים תיכונית, פופ. סוף.
בימים מסוג אלה סמי מלכה ואלי בן אמו הם קבצי אמ פי שלוש מחוץ לדיסק הורדה, בו אף אחד לא משתף.

ליפסינק
במכונית שמשמאל, שחקן כדורגל מפורסם. אני מניח שהוא מדבר בדיבורית ולא שר (וזו רק הנחה שלי והיא מעידה יותר עלי מאשר עליו). בכל מקרה, בחלון האחורי (ימין) של מכוניתו, תלויה מודעה למכירת המכונית (שנה, בעיקר שנה, שכן "יד" לא רלוונטית לכדורגלנים). מכיוון שהוא מפורסם ואין ברצונו שיטרידו אותו, הוא שם את מספר הטלפון של אחיו כדי שיטפל בעניין זה. יש לציין שהוא ואחיו הם תאומים זהים.
ואם נתקעת בפקק ותתקשר כהלצה לאותו כדורגלן שמצד שמאל, יענה לך אחיו התאום, ומאותו רגע ועד יום מותך יתערער בעולמך המושג "ליפסינק". אתה תיזכר שהדבר הכי קרוב לכך היו הימים בהם גיא ורון נחמן שיחקו בשני צידי אגף מכבי תל אביב.

האיש הבודד ביקום
ובמשחקים, עיתונאי כדורגל קבועים מניחים מחשביהם על דלפקי יציעי העיתונות (פסקאות אלה היו פעם מתוארות כך: "עם מחברותיהם"). מדי פעם סנדוויץ' כזה או אחר מפציע, אך הפרצופים הם אותם פרצופים; סביבם עוד עיתונאי כדורגל עם סיפורי מיתולוגיה על בתי מלון מחו"ל שמתנוססים על מצחם. ובכן, מלבד המשחק, על מה יש לו, לעיתונאי הכדורגל, לעקוב? כל מה שנותר לו הוא להביט בתחלופת הגל"צניק התורן שמסקר את אירועי הספורט מדי שלוש שנים (או שנתיים אם היתה זו גל"צניקית). ובתוך שלוש השנים האלה או שנתיים? העיתונאי הוא מצלמה של נשיונאל גיאוגרפיק, והחייל הוא פרח שמצולם בהילוך מהיר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: