משהו על "רמזור" ועל האמי, ועל גיסנו

הסדרה רמזור זכתה בפרס האמי הבינלאומי, ואני שמח. היא הצחיקה אותי. רמזור עובדת לפי חלוקה ישראלית טיפוסית של דמויות שסדרות אחרות (וגם טורי עיתונות נשיים, אגב), נופלות בה; "הקמצן", "המסטול", "האשה השולטת", "זה שאשתו שולטת בו" (וזאת להבדיל מסיטקומים עולמיים ששם שטח הדמות פחות סגור ובהתאם לכך פחות סטיגמתי; ג'ורג' מסיינפלד הוא לא רק "הקמצן" אלא גם דברים אחרים, אל באנדי הוא לא רק "המרוט" אלא גם דברים אחרים, וכו'), אבל "רמזור" מצחיקה כי היא תפסה התנהלות ישראלית וגם – כנראה – התנהלות עולמית. ההוכחה לכך היא פרס האמי הבינלאומי שזה עתה הוענק לה. ובכן, ברגע שאתה חושב שאתה מרכז העולם ושבדיחותיך הפרטיות הן רק שלך, מגיעה המסקנה שבחוץ לארץ גם מבינים אותך. ובכן, זה יותר מחמיא, או יותר מרתיע?
היתה אופנה עד לא מזמן לרדת על אדיר מילר, אבל אני שומר לו חסד נעורים. באחד הגלגולים הקודמים של שבועון הטלוויזיה הבכיר בארץ הוא עבר מדורי גיהנום תחת המסווה "כתיבה ניו ז'ורנאליסטית", אבל אדיר מילר עבר גם את זה והלך לפרויקט הבא, וכוחו של מילר – כמו כל סטנדאפיסט – הוא לתפוס רגעים, אבל מילר לא נשאר שם.
תראו, כל סופר/משורר/סטנדאפיסט יודע לתפוס רגעים קטנים, אבל צמד התסריטאים מילר ורן שריג (ובמאמר מוסגר: האם אותו שריג היה מקבל את אותו זרקור עכשווי כתסריטאי הסדרה לולא היה דמות טלוויזיונית כמו שהפך לאחרונה? אבל זה כבר נושא אחר), תפסו רגעים בינלאומיים, קרי, כאלה המתרחשים כרגע ברחוב – נניח בלפור – אבל יובנו גם בשדרה החמישית בניו יורק.
אבל לא זה ה-סממן להצלחה שלה. הסממן הפציע אליי השבוע כשראיתי את הסידרה "קוגר טאון" עם קורטני קוקס מ"חברים", או יותר נכון הפציע בתרגום שבכתוביות המסך.
היה רגע בו היה צריך לתרגם את המילה Dude לעברית, ומהי המילה אותה בחר/ה המתרגם/ת? ובכן, המילה הנבחרת היתה "גיסנו", אותה הברקה רעיונאית של מילר/שריג שהיוותה מעין פרפראזה ל"אחינו".
חשבו על זה: ז'רגון, לשון כתיבה, שמזוהה ישירות לסדרה ספציפית ("רמזור") עכשיו מועברת אל הכלל, אבל בדרך הפוכה; דרך אפשרות תרגום מסדרה המיובאת מחו"ל. קרי, מהכלל הארצי, אל הכלל העולמי, ואז שוב בחזרה אליך, הכותב המקורי. יש ניצחון גדול מזה? כן, רמזור זכתה בפרק האמי, אבל יותר מכך, ע"י אותו תרגום כתוביות בתוך ארצנו, הושרשה או יותר נכון קיבלה את החותמת לאפשרות תרגום דרך סידרה מחו"ל.
ואפשרות תרגום, ידידיי, הוא הטקסט האמיתי. במיוחד אם התחלת במקור שלך, וחזרת אל עצמך שוב מהדלת ההוליוודית. וזה בדיוק ההוכחה לסדרה טובה; איגוף כל האפשרויות. בדיוק כמו המציאות; תסריטאי אחד (מילר) עולה לקבל את פרס האמי, ושני (שריג) שנשאר בארץ ומחכה בתור הבירוקרטי לקבל את רישיון הנהיגה שלו.

(הופיע ב"ישראל היום" בגירסה מקוצרת)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד שליט  On נובמבר 25, 2010 at 10:21 am

    לטעמי, תרגום חטוף ובהול וקורץ לחבר'ה. בפראפרזה על הזמן שלוקח לטפח דשא כמו הבריטים, לתרגם את ה-dude רב-השנים לעברית, לוקח יותר מאשר סדרה מקומית, מצליחה ככל שתהיה. בכלל, ה-dude הוא אחד לעצמו, וגיסנו מריח את הביחד הישראלי, וכל העניין מתכתב עם ההתחממות הביצתית סביב הצלחתו של מילר, ושיהיה לו בכיף, כאילו זה כולם פה

  • udisharabani  On נובמבר 25, 2010 at 11:27 am

    צודק לגבי התרגום הנמהר ובטח לגבי המשמעות של דוּד שיש לה היסטוריה – גם קולנועית – ארוכה, אבל בכל זאת, לא דיברתי על ההבדל בין הדוּד לגיסנו, אלא על ההשרשה. וזה צומח

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: