מתחת לחלוץ; משהו על המבורג- הפועל תל אביב

אין לך הרבה מה לעשות אחרי שחטפת גול שני בדקה השתיים עשרה. במצבים כאלה המשפט השגור "לעבור את העשרים הדקות הראשונות" נגד קבוצות/נבחרות מחו"ל הוא כבר פארודיה שמתכתבת עם עצמה; הרי ממזמן המשפט כבר לא עומד בפני עצמו, אלא כבר מטאפורה, ומשם? הדרך לפארודיה רצופה קונוסים של אימון שחרור אחרי משחק.
בעקבות כך, גוטמן- כמעט בעל כורחו- הכניס את שכטר מוקדם מהצפוי, דבר שהביא לגולים של הפועל אבל אמר משהו יותר גדול; שכטר מוסיף- ותסלחו לי על המילה- מניאקיות חיובית להפועל תל אביב. במשחק הקודם נגד סלטיק אפשר היה לראות שרק כששחקני הפועל ת"א השתחררו מהיותם ילדים טובים בלי לדעת את זה, הם הצליחו; כמו מישהו שטיפול פסיכולוגי רק יהרוס לו ועדיף לו להשאר עם רטייה של סוסים, והנה, שכטר הוא אחר. מודע לעצמו ולא עושה חשבון; הצד השני של משחקי המח בהכנה למשחק כדורגל. אנשים מאבדים חיים בשניה, אנשים משיגים חוזה בינלאומי בגול ובישול. שכטר השיג חוזה אתמול.
קל לדבר, אבל המבורג זאת מעצמה ובעיקר- מכונה משומנת היטב (פעם אחת ולתמיד; האם קבוצות מגרמניה הן באמת "משומנות היטב" או שהתודעה הסטרואטיפית היא שמשמנת אותנו?). נדמה היה ששחקני ההגנה והקישור האחורי של המבורג מתחרים בינהם מי מוציא יותר כדורים מרגל היריב, כמו אימון הגנה שהנקודות נספרות כך; כל פעם ששחקן הפועל תל אביב היה עם הכדור נצמד אליו שחקן ופשוט רק רצה לגעת בכדור, לחטוף, להעיף החוצה, להשהות. הרבה מידות מעלינו, הרבה מאוד, בעיקר שבכל התקפה יש שלושה שחקנים של המבורג ברחבה, בייחוד אחרי שלא עברת את העשרים הדקות הראשונות שלך.
פורפורציות צריכות להיות במקום; מה שאצלנו קוראים גרמני הוא בקושי יידיש בבונדסליגה. החזרה, או יותר נכון הכמעט חזרה הזאת של הפועל ת"א כל פעם מחדש למשחק היא תוצר לא-גרמני. מה הכוונה? שבגרמניה אל תהיה גרמני; תהיה שחצן, תיתן הומור שחור על השואה באדמת גרמניה, תתחיל עם בחורות אומנתיות בזמן שאתה מעליב את פיטר הנדקה בלי לקרוא אותו בכלל, ובעיקר; דווקא תשחק כמו השחקן הישראלי הטיפוסי ממנו אנחנו כל הזמן רוצים להתנער. אבל אל תהיה גרמני. דווקא הפוך.
*הערת שדרן קווים: זה רק אני או שההתעניינות של המבורג והתקשורת הגרמנית בסמואל יבואה זה בעצם מה שפרנק ארוק, מאמן נבחרת אוסטרליה, עשה לנבחרת ישראל עם שלמה קירט? 
 
פסקול המשחק: "Train Kept A Rollin" של "The Yardbirds"

 

(מתוך "ספורט הארץ")

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On אוקטובר 2, 2009 at 6:27 pm

    בלי קשר לטור הזה (טור זו גם קלישאה לא? תכלס יש פה ערימה של שורות)- אם תשים לי רטייה על העיניים, ואני אבטיח לא להציץ ולא לדעת איפה המקום הסודי, תיקח אותי לשם?

  • אודי שרבני  On אוקטובר 3, 2009 at 10:09 am

    או ווה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: