משהו על יום הכיפורים (אמונה, צום, עם יהודי, התבוללות, מכנס קצר, מפץ גדול)

על פי סקר שערך מכון TGI בהזמנת חברת הפרסום "לעומק התודעה" בקרב צעירים -% 71.5 מבני הנוער בישראל יצומו ביום כיפור הקרוב. האדם מתייחס לסקר כזה לפי ראות עיניו הבחירתית, זו שרוצה לשים את המשקל לפי דעתו ; שיש 71.5% מבני הנוער שמאמינים באלוהים, או שיש 28.5% שלא מפחדים מאלוהים. אנשים שמאמינים באמונה מלאה אין בשיח הזה.
אני לא אשלה את עצמי, גל האמונה חדר אל ילדי ישראל כמו פופ אפ במשחק מחשב; קודם דרך שריר היד האחורי של מדונה, ולאחר מכן אל השירים, משם אל הפוסטר התלוי, ובסוף אל הצום; כמו בכל אופנה של גיל ההתבגרות. אבל עצם זה שהמהלך גובל באופנה לא צריך להוריד את הערך של העניין. צריך, ורצוי שהמהלך הזה יקרה. ולא, אני לא איש דת שמספח  אנשים לדת כמו משחק פּוּגים עם טקטיקה נוסח "העיקר שיבואו, מדונה? שיהיה". לא, אני חילוני, אבל מודע לחיבור אל היהדות.
הקמפיין של הסוכנות היהודית למניעת התבוללות שעלה וירד לפני שבועיים, הופגז ובצדק. הוא יצר גזענות הפוכה; מרב שהוא רצה להצליח הוא פגע באנשים שהם- איך נגדיר זאת?- לא יהודיים. הוא היה פיל בחנות חרסינה; הכוונה הייתה טובה, אבל אנשים משום מה לא ראו אותה אלא התרכזו בלראות את עצמם נאורים. יום הכיפורים הוא הדוגמא הכמעט אחרונה של העם היהודי להיות עם יהודי. נכון, למה צריך יום אחד ספציפי בשביל לכפר, תאמרו, אבל האם אנחנו עושים זאת מדי יום? לא כל כך. ואני לא צדיק גדול. אבל עדיין, אם הצד שמנגד יקטרג זאת מבחינה פילוסופית אז התשובה תהיה בהתאם; המסגרת שמקבעת עלינו יום של שקט בהחלט יכולה להוביל את האדם אל החישובים שלו, ללא הפרעות סרק. ואני לא מדבר בכלל על האופן הדתי. זה בסדר לצום, זה בסדר להאמין. לא כל אחד הוא נשקן מזוזה כפייתי בעל או סי די.
העם היהודי צריך להשאר יהודי. אין לי תשובות לגבי דברים גדולים כמו התאהבות בבחור/ה גוי/ה, אני גם יכול לקטרג יהודי שהולך לטבול שבע פעמים במים קפואים ומה שהוא מרגיש זה קור של מים בחורף ולא הארה רוחנית כמו שהוא משכנע את עצמו,  אבל אני יודע שמה שצריך לשמר צריך לשמר. נניח את יום הכיפורים. את העם היהודי. את הסליחה. את הבקשה לסליחה. את המחילה.
'יום כיפור' הוא התשובה הלשונית ל'מכנס קצר'. אלה שמתקנים את זה שממולם ואומרים לו שצריך להגיד "מכנסיים קצרים", ולא 'מכנס קצר', דווקא הם שטועים, שכן, אם המכנסים קצרים, צריך לקצר את הפיזיות של המכנסיים, קרי, 'מכנס קצר'. ב'יום הכיפורים', הטעות הזאת לא נמצאת; 'יום כיפור' לאחד, באופן אישי-חטטני, ו'יום הכיפורים' לכולם.
ובאשר למובן הדתי, אלוהים או לא; ובכן, איך מפץ גדול יכול להמציא אהבה?

 

(הופיע ב'ישראל היום')

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יערה  On ספטמבר 26, 2009 at 4:54 pm

    מה זאת אהבה?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ספטמבר 26, 2009 at 5:03 pm

    ואיך אהבה יכולה להמציא אלהים?

  • קוטג'  On ספטמבר 26, 2009 at 7:58 pm

    שיהיה לך יום כיפור גבוה ידידי

  • שלומית  On ספטמבר 27, 2009 at 8:00 am

    ומסכימה

    שאלתך על המפץ הגדול ואהבה הזכירה לי את השיר הזה של בריאן פאטן.
    http://www.spikemagazine.com/pattenminister.php

    שנת כתיבה טובה

  • אודי שרבני  On ספטמבר 27, 2009 at 10:25 am

    יערה
    זה נושא לשירים

    ללא שם,
    היא לא ממציאה. נראה לי. אבל מה אני יודע?

    קוטג'
    תודה. גבוה זה טוב, אהבתי

    שלומית,
    תודה רבה. אחפש את השיר ביו טיוב הקרוב לביתי. נראה איך זה גם מוזיקלית.

  • לא חשוב  On ספטמבר 27, 2009 at 12:05 pm

    רק אנשים יכולים להמציא אהבה
    ואח"כ עוד להאמין בזה

  • אודי שרבני  On ספטמבר 27, 2009 at 1:08 pm

    הבנתי אותך.
    בכל מקרה, שנה טובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: