איך "מי המציא את בפה בתחת" לא הצליח/ דפש מוד/הצעה לשיווק הופעה בישראל בדרך אחרת

depeche-mode-11

השיר של דפש מוד, Just Can't Get Enough, מפורסם מאוד כי הוא שיר קליט, אבל גם בגלל – או בעיקר – בגלל צעקת ה"בפה, בתחת" של מאזיניו, כתשובה לפזמון "אני לא מקבל מספיק".
צעקה זו הינה תוצרת ישראל, והיא לא חלק מהשיר. בשום מקום בעולם תוספת זאת לא נמצאת, למעט מקום בו ישנם ישראלים אשר מכירים את הרוטינה.

1. פנים. סלון מרווח. צהריים.

זוג בוהמי יושב מול המצלמה. שניהם מחייכים בערגה.
חשוב להעביר שהם די בורגנים, אבל עדיין זה זוג שבפוטנציה יכול להשתכר יפה בלילה של אמצע השבוע או לשים בגדי אייטיז למשחק מקדים שלהם.
כתובית סופּרים: זואי וראובן גליק

הוא
(מסתכל עליה) אני חושב שזה היה ב"ליקוויד",
בפעם הראשונה ששמענו את זה?

היא
(אליו) מה פתאום, זה היה בָ"שירוקו"

הוא
(מהנהן) שירוקו, נכון (מסתכל למראיין) "שירוקו" זה נשמע לי פתאום כמו איזה שם של סושייה (פאוזה) בכל מקרה, הדי ג'יי שהיה שם, כל שעה עגולה (היא כבר מתחילה לצחוק) היה לו קטע כזה שהוא היה לוקח את המיקרופון… אז הרי לא היו סימפולים וכל זה, והוא היה עושה "טו-טו-טוווו" כאילו פתיח של חדשות ברדיו, ושם את "Just can't get enough

היא
(מזמזמת את הפתיח סינטיזייר של השיר עם תנועות ידיים, עיניים עצומות וראש אחורה ואז נזכרת בשם הדי ג'יי) פינלי קיגן! ככה קראו לו!

הוא
פינלי! נכון. הוא בעצם זה שהמציא את "בפה, בתחת". בריטי חמוד שהתאהב באיזו אילתית, לא זוכר מה- מי-מו, אבל הוא נתקע פה תקופה (פאוזה) מאלה שמגיעים לארץ ומתלהבים (ציני ועושה תנועת מירכאות) "מהימניז גירלז"? כזה. בקיצור, הוא היה שם את השיר הזה כל שעה עגולה, ואז בפזמון, הוא היה מנמיך-

היא
בהתחלה לא הבנו למה!

הוא
הוא היה מנמיך בפזמון, ואז, כשלא היה מוזיקה: I Just can't get enough (שר ועושה תנועה של מוריד ווליום)

היא
(חיקוי מבטא אנגלי) בפה!

הוא
I Just can't get enough (שר ועושה תנועה של מוריד ווליום)

היא
(חיקוי מבטא אנגלי) בתהת!

הוא
(מתפדח) מאמי, הילדים פה…

היא
(ערגתית ומחייכת) היו לי אז כפפות כאלה עם חורים לאצבעות

הוא
(למראיין) עד עכשיו יש לה! "היו לי" (צוחקים)

2. פנים. חדר. ערב.

בחדר יושב שׂרול, בוגר אייטיז שעדיין חי את זה לבוש שחור (אולי גולף) פאות לחייו חתוכות מעל לאוזן. (שולץ בצורה מוקצנת) טיפוס די ממורמר, יותר נכון נהנה להיות ממורמר (מאלה שעל כל דבר יגיד "הם התמסחרו"- לא משנה על מה). התאורה קצת שחורה, החדר קצת מבולגן.
כתובית סופּרים: שׂרול

שרול
(כניסה לאמצע שיחה) זה מה שהם אמרו לך? שפינלי זה שהמציא את "בפה, בתחת?" (פאוזה, ראש הצידה) הם עדיין ביחד שני אלה? (תשובה כן) זוג יאפים מחורבנים. אתה מבין? כשבא להם- הם מפארים את האייטיז, אבל מה הם עושים ביומיום? שומעים גלגל"צ, אני חותם על זה. תקשיב טוב (מסתכל על המצלמה) זה עובד? (כן) אני, אני המצאתי את "בפה, בתחת". זה היה בפינגווין ולא בשירוקו. איזה שירוקו? נכון, פינלי ניגן את זה ראשון, היו לו סטוקים של תקליטים שהיו שולחים לו מאנגליה, אבל את הצעקה? (מצביעה על עצמו) שרול!

מראיין
איך?

שרול
(חיוך, נשען אחורה) אתה מכיר את הסיפורים על השירותים של הפינגווין, כן? אז כמו שאתה רואה אותי, אני, החוויה המינית הראשונה שלי, היתה בשירותים של הפינגווין (מחייך בסיפוק- מתלהב מהיחודיות שלו) הייתה שם אחת, "ריקי הרצליה", למה היא הייתה מהרצליה. חמש, שש שנים מעלי. כוסית, לא סתם. אז היה לי איתה קטע בשירותים, אתה יודע… "בפה, ו…", תתאר לך, פעם ראשונה שלי ואני מביא לה שמה מאחורה (מדליק סיגריה) בקיצור, יצאתי מהשירותים, ופינלי בדיוק שם את השיר הזה, כל שעה עגולה וזה…? (מחפש מבט של המראיין, יעני- אתה שמעת על הרוטינה של פינלי) אז כשהוא הנמיך בפזמון, רק הנמיך כן? התחלתי לצעוק "בפה, בתחת" למה שניה לפני זה, הייתי עם ריקי הרצליה. (פאוזה) עאלק הוא המציא את זה… (פאוזה) הנמיך, פינלי רק הנמיך. צעק? (מצביע על עצמו) שרול צעק את זה ראשון ושלא יספרו לך סיפורים.

3. מעבר

רואים סרטוני ארכיון של כתבות יומן שישי משנות השמונים (תורים ליד הסינרמה, אנשים רוקדים כמו רובוט וכו') ברקע V/O של הדי ג'יי בשיחת טלפון טראנס אטלנטית.
כתובית סופּרים: פינלי ("קינגסלי") קיגן, לונדון

פינלי
(עברית במבטא בריטי) יו ניד טו אנדרסטאנד. זה לא שאני לא אוהב
אותכם הישראלים, מאוד נהנתי שם; הים, המסיבות, האווירה, החומוס! גאש… דאת חומוס וואז אמייזינג! והבחורות שלכם, אני חושב שהן הכי יפות בעולם (צוחק) אספשלי דה ימניז גירלז. אבל אתם כל כך… האו דו איי סיי יט? תחרותותים?

מראיין
תחרותיים.

פינלי
יס, תחרותותים. איי ריממבר דאט דיי שהמצאתי את הצעקה "בפה, בתהת", את זה אף אחד לא יקח ממני ואם יש כאלה שכל כך רוצים להגיד שהם המציאו את זה, שהם היו הראשונים, אז, יו נו, יטס טיפקל ישראלי וואי.

חתוך עריכתי (כאילו פסחו על "ספר לנו איך זה הומצא")

פינלי
מאוד סימפל. תיקלטתי באיזו מסיבה, והיא הייתה פריטי שיט, יו נו, הגיעו טלוויזיה, צוות של ערוץ וואן, עם השדרן היים… היים…

מראיין
יבין. חיים יבין

פינלי
יס. וויד דיס אטטטוד לייק "בוא נראה את המוסיקת רובוטים הזאת", אז עשיתי דווקא, והנמכתי את המוזיקה ככה כל פעם בפזמון וצעקתי. (שר) I Just can't get enough בפה! I Just can't get enough בתחת! לשחק לטלוויזיה את המשחק שכאילו אנחנו מפגרים, וזהו, דאטס איט. יטס וורק, זה תפס. (פאוזה) סו דפשמוד מגיעים אליכם? Again? לא שחסרה לי הופעה שלהם, ראיתי המון, אבל אתה יודע, בתור אחד שהמציא את "בפה, בתחת"… לפעמים אני מרגיש שהייתי, איך לומר? שגריר שלכם, של הישראלים. הייתי פעם בהופעה שלהם במינכן ב92, פתאום באמצע הפזמון שמעתי מישהו מאחורי צועק "בפה, בתחת" כל פזמון. אתה יודע, זה עושה משהו, זה מסוג הדברים שעושים לך כיף, ש… (מתלהב מהקישור שהוא יעשה תיכף מהמשפט) שכן יש סאטיספאקשיין! שיו כן גט אינאפ!

4. פנים. בית קפה. צהריים

בית קפה, מתראיין עיתונאי מוזיקה, תל אביבי נוסטלגי לבוש שחורים, שינקנאי אולד סקול. כזה שהיה חזק במקומונים של סוף שנות השמונים ועכשיו יש לו say . מאלה שאוהבים לעשות אנאלוגיות בכח. גולף שחור, משקפיים שחורים.
כתובית סופּרים: רונן בן-דב, עיתונאי מוסיקה

רונן
באיזשהו מקום, השורה של דפשמוד, Just can't get enough, הייתה תשובה, מבחינתי כן? לסאטיספקשיין של הרולינג סטונס. כי תראה מה הם אומרים, מה דייב גאהן שר: הוא לא יכול לקבל מספיק. אף פעם! זה לא שהוא מחפש, סרצ'ינג כמו ג'אגר, הוא לא צריך- הכל מונח לפניו. זאת אומרת (מונה עם האצבעות) שאפשרויות: יש, סיטואציות: יש, אבל עדיין הדור הזה שלהם, שלנו כן? לא היה מ-סו-פק. זה שיקף את כל שנות השמונים. מן בור כזה של אחרי הסיקסטיז, וילדי הפרחים, ואחרי זה הסבנטיז ומה שהביא איתו: הדיסקו, הPאנק, הFאנק, הפרוגרסיב רוק, נשמה, תחילת המטאל, בור שאי אפשר היה למלא אותו, הכל כבר פרוס, וכבר המציאו כמעט הכל בעולם. אז מה תעשה? תייצר אווירה שהיא גם מחד מפונקת, וגם מצד שני מדוכאת, מן שילוב כזה.

מראיין
אה. (פאוזה ארוכה) ומה לגבי "בפה, בתחת?"

רונן
(מתנער מהר רק שלא יהיה קשור לכך אפילו בשאלה) סתם המצאה של פרחים, נו באמת. תוריד, תוריד את זה בעריכה

5. פנים. באר לפני פתיחה. ערב.

מארגן מסיבות הומואים, שמוליק הררי, יושב על הבר.
כתובית סופּרים: שמוליק הררי, ההומו המוצהר הראשון בתל אביב

שמוליק
פחחחחח… המצאה של פרחים? איזה שטויות. מי אמר את זה?

מראיין
רונן בן-דב.

שמוליק
אז היא אמרה (מחייך ונישען אחורה) בן-דב… (בזלזול) "שיו, אני כל-כך חכמה אני לובשת תמיד משקפי שמש שחורים", ועל זה שהוא היה רקדן קלוב במסיבות הראשונות שלי הוא לא סיפר לך… תקשיבי: מי שהמציא את "בפה, בתחת", זה בן-דב עצמו. (פאוזה) את הנסיבות שהביאו למקרה אני לא אמסור, הוא לא רוצה להודות בזה, אבל בוא נאמר ככה, את יודע מה? עזוב. (פאוזה ארוכה) "אני בן-דב, אני עיתונאי מוזיקה מורם מהעם" (מגחך)

6. פנים. מדרגות משרד הפנים. בוקר.

על המדרגות עומד גאה בחור בשם רמי. מחייך.

רמי
אני רמי, שעליו נקרא הנוהל 'רמי בפה בתחת' (פאוזה), לא לא אחי, אני לא מתכופף או משהו כן? זה כמו שיש בחומוס אשכרה חומוס יוחאי, ככה השגרירות הישראלית המציאה את 'נוהל רמי'. מכיר? בקיצור. אני אוהב את הדפש מוד. יש להם אחלה מוזיקה, באמת. אני לא הומו כן? (עוברת בחורה, הוא מקצין את המבט שלו בשביל להמחיש) בקיצור, הייתי בהופעה שלהם בברלין והבני זונות, הנאצים האלה- פתאום אני מרגיש יד בתחת, לא אחי, לא מה שאתה חושב, אני מתכוון בג'ינס, יד בג'ינס, וכייסו אותי. עכשיו, לך תמצא מי כייס אותך בהופעה בברלין, מלא אנשים לא ידעתי מה לעשות! הדרכון, הכסף, הכל לקחו לי! (פאוזה) מלא כוסיות היו גם! בקיצור, ככה מאלוהים בדיוק היה את השיר שלהם I Just can't get enough ואז בפזמון אני שומע ככה מרחוק "בפה, בתחת!", אמרתי יש פה ישראלי, חי אלוהים יש פה ישראלי. באתי אליו באמצע השיר אמרתי לו כייסו אותי. ההוא, וואלה ג'אבר גדול, מזל מאלוהים, בוגר סיירת, בא עם חבר שלו (פאוזה) האמת קצת נשי כזה ( פאוזה) לא משנה! בקיצור התחלנו להפוך שם את הקהל, כמו סיירת מטכ"ל ומצאנו הכייס, זיינו לו את האמ.. דפקנו לו את האמ-אמא וגם לקחנו את הארנק שלו. למה שיבין.

מראיין
אז למה על שמך יש נוהל בפה בתחת? לא הבנתי

רמי
אז זהו, מאז, השגרירות הוציאה נוהל; אם אתה בחו"ל ויש בלאגן, ואין מי שיעזור לך למה הגויים האלה הם גויים, צריך לצעוק "בפה בתחת" ואז לחכות שמישהו יענה לך בחזרה ויהיה לך על מי לסמוך. מה, לא שמעת עכשיו על התרמילאי ההוא מישראל שמצאו אותו על איזה הר בנאפל? ההוא יומיים לא יכול היה לרדת, זרק פתקים שהוא כתב עליהם "בפה, בתחת".

7. פנים/סלון. מסיבת כתה. שישי ערב.

התקליטן מגיע עם התיקים שלו ואנחנו מלווים אותו לסלון. עובר, לוקח במבה מאחת הצלחות. תקליטן שכונה, תקוע אייטיז שהיום עושה בר מצוות.
כתובית סופּרים: איציק MIX, תקליטן

איציק
(מכניס מדי פעם עוד במבה לפה) שמע, זה שיר שאני באופן אישי, גדלתי עליו בגלל אחי הגדול, ואתה יודע מה הכי מצחיק? הילדים של היום מתים עליו.

מראיין
הם גם צועקים "בפה בתחת?"

איציק
מה צועקים, באים אליי ילדים אומרים לי "שים בפה-בתחת", צחוקים אחי. תבוא עוד שעתיים תראה מה זה (לוקח עוד במבה) מה, על זה אתם עושים סרט? איפה זה משודר זה?

8. פנים. דירת שותפים. צהריים

צעיר, זמר מתחיל, טיפוס ( סטייל א.ב דן, אבל פחות מודע). הוא יושב על כסא עם אקוסטית. או אם זה קשה מבחינת הפקה אז לעשות אותו מקריא את זה סטייל הקראת שירה תל אביבית. נוירוטי.
כתובית סופּרים : שגיב הנגבי, אמן אינדי

שגיב
(מרוצה) מה, איך שמעת עלי?

מראיין
אתה יודע, תחקיר.

שגיב
אחלה

מראיין (לצלם)
יש לי קיו? (כן) שגיב הנגבי, אתה לקחת את השיר של הדפשמוד ועשית איתו משהו מעניין: בעצם תרגמת אותו הפוך.

שגיב
כן
מראיין
בוא תסביר קצת

שגיב
דפשמוד זאת להקה שאני מאוד אוהב, זה קודם כל. עכשיו, השיר הזה, Just can't get enough , הוא לכאורה נורא פופי ואנשים נורא אוהבים לזלזל בפופ ומקצבים שכאלה, אבל אני אומר שדווקא זאת האמנות, זאת האמירה. עכשיו, תרגמתי אותו הפוך כי בעצם, רק בישראל – ואני בדקתי את זה עם חבר שראה הופעה שלהם בלונדון פעם – הקהל מוסיף את "בפה-בתחת" בפזמון – מה שעושה את השיר בעצם ישראלי. התהליך ההפוך הזה הוא קסם, אז אמרתי-בוא נעשה הפוך על הפוך: נתרגם אותו לעברית ואת "בפה-בתחת" נוסיף באנגלית.

9. פנים. סלון מרווח. צהריים.

זואי מתחילה לעשות תצוגת אופנה בסלון שלה וראובן מתפדח
זואי
(מסתכלת על הטייטס) וואי אני לא מאמינה, זה עוד עולה עליי! תראה, מאמי!

ראובן
(נבוך ומסתכל למצלמה) אייטיז נו. מה לא עושים בשביל הדפשמוד. (פאוזה, עלה על קטע) אתה יודע, עכשיו כשאני חושב על זה, אם אתה מחבל ואתה רוצה לזהות ישראלים בחו"ל, אתה פשוט הולך להופעה של דפשמוד, ומי שצועק "בפה, בתחת" באמצע Just can't get enough, (תנועה של אקדח) פאו-פאו-פאו (מסתכל על זואי) לא, מאמי?

זואי
(בשלה, שמה חותלות) וואו! אין, אני מחזירה את זה לאופנה!

10. פנים/סלון. מסיבת כתה. שישי ערב

המסיבה בעיצומה, איציק MIX שם את השיר ומסתכל על המצלמה במבט של "קבל קטע", בפזמון הוא מנמיך, ואז כל הילדים שרוקדים צועקים בפזמון "בפה, בתחת". הוא מרוצה.

11. פנים. דירת שותפים. צהריים

שגיב מבצע/ מקריא את השיר שלו. ההקראה נורא רומנטית, נוירוטית ושקטה אבל כשהוא מגיע למילים באנגלית הוא צועק אותם בזעם ואז חוזר לטון שקט.

שגיב
כשאני איתך, מותק
אני משתגע.
אני פשוט לא מקבל מספיק
, IN THE MOUTH!
פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE ASS!

כל הדברים שאת עושה לי וכל מה שאת אומרת לי
אני פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE MOUTH!
פשוט לא מקבל מספיק
IN THE ASS!

אנחנו גולשים בזמן שאנחנו מזדיינים
וזה נראה שאני פשוט לא מקבל מספיק,
פשוט לא מקבל מספיק.

אנחנו הולכים ביחד,
אנחנו הולכים ביחד במורד הרחוב
אני פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE MOUTH!
פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE ASS!

כל פעם שאני חושב עליך אני יודע שאנחנו צריכים להיפגש
אני פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE MOUTH!
פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE ASS!

זה הולך ומתחמם, הוי זו אהבה שורפת
וזה נראה שאני פשוט לא מקבל מספיק,
פשוט לא מקבל מספיק.

ושיורד גשם, את זורחת לי למטה
אני פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE MOUTH!
פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE ASS!
כמו קשת בענן את יודעת איך לשחרר אותי
אני פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE MOUTH!
פשוט לא מקבל מספיק,
IN THE ASS!

את כמו מלאך ואת מביאה לי את אהבתך
וזה נראה ש אני פשוט לא מקבל מספיק,
פשוט לא מקבל מספיק. (פאוזה וחיוך) זהו…

מעבר
אנשים אמיתיים מהרחוב, נשאלים על ידי מראיין (סטייל דודו ארז וכו'), מה המשמעות של "בפה, בתחת". יהיה פה קולאז' מצחיק (שיכניס, אגב, את הסרטון שלנו לתעתוע והוא בכלל ייראה אמיתי).

מראיין
שלום אפשר שאלה? "בפה בתחת", מה זה אומר לכם?

12. פנים. חדר. ערב.

שרול
מה אתה חושב שאני לא יודע שיש אנשים שעושים כסף
ממה שהמצאתי? מותק, שרול המציא את ב"פה, בתחת"! עאלק, פינלי קיגן המציא את זה (פאוזה) הנמיך בפזמון? סבבה, אבל אני זה שצעקתי.

מראיין
(כביכול מרגיע אותו, אבל עושה שריפות) אתה הולך להופעה?

שרול
שאני לא אלך? הולך, בטח הולך. אתה יודע מה זה לראות איך כל הפארק צועק "בפה, בתחת?", זה מעמד אחושרמוטה. אם אמא שלי הייתה בחיים (מסתכל על התמונה בשידה) הייתי בא אליה אחרי ההופעה והייתי אומר לה "אמא, 50 אלף איש צעקו אתמול "בפה, בתחת!" (פאוזה) הולך, בטח מה

מראיין
איך, בתור זה שהמציא את בפה בתחת, לא קיבלת כרטיס חינם?

מצלמה על שרול. הוא עצבני אש.

מכאן נצא לקולאז' של הדמויות.

13. פנים. חדר. ערב

זואי
ברור שאנחנו צריכים אלה שצריכים לקבל כרטיסים להופעה! את הקודמת הפסדנו בגלל הבייביסיטר, הכלבה הזאת!

ראובן
מותק, זאת האחיינית שלך היתה

14. פנים. מסיבה. ערב

איציק מיקס
אחי, סדר לי כרטיס. מה, אני בימי הולדת ממשיך את המורשת של השיר, ראסמי! אבל תעשה אחד פלוס אחד שיהיה

15. פנים. חדר. ערב.

בן דב
אני ממש לא צריך את הכרטיסים שלכם. יש לי את הקשרים שלי. וחוץ מזה, לא יודע אם אלך, זאת תהיה הופעה מיוזעת

16. פנים. חדר. ערב

שמוליק הררי (פתייני)
אני מוכנה לעשות הרבה דברים בשביל כרטיס…

17. חוץ. ערב.

רמי (נוהל רמי)
חינם? ומה צריך לעשות בשביל זה?

18. פנים. חדר. ערב.

שגיב הנגבי
מה עושים בשביל כרטיס?

נכנסת כתובית ואודיו-
שתי אפשרויות:

1. רוצים זוג כרטיסים לדפש מוד? צלמו את עצמכם והעלו לפייסבוק שלנו. מי לדעתכם הוא זה שהמציא את "בפה, בתחת". האם זה שרול (תמונה), האם זה זואי וראובן (תמונה). וכו'
2. רוצים זוג כרטיסים לדפש מוד? צלמו את עצמכם והעלו לפייסבוק שלנו. הפעילו את הדמיון והמציאו דמות!
שיר סיום. כותרות
*כל הזכויות שמורות לאודי שרבני.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביבה  On מאי 2, 2009 at 8:48 pm

    שעשעת אותי לגמרי, וזה הרבה מאוד לערב זה.

    אהבתי את "שינקינאי אולד סקול".

  • מיכל  On מאי 2, 2009 at 8:57 pm

    ותודה שהזכרת לי את השירוקו 🙂

  • שרון רז  On מאי 2, 2009 at 9:29 pm

    וואלה, שיחקת אותה, איזו השקעה, והלכת רחוק רחוק עם זה, משעשע לאללה, תודה

  • אורית  On מאי 2, 2009 at 10:37 pm

    🙂

  • כרמל  On מאי 2, 2009 at 11:38 pm

    יש איזו תחרות של סרט ב-48 שעות מתישהו, אתה צריך ללכת על זה. אגב, מי האידיוט שבטוח שזה חלק מהשיר שבעבורו הדגשת את זה בתחילת הפוסט? יוהרה פרובינציאלית משהו

  • אייל  On מאי 3, 2009 at 1:44 am

    אתה חתיכת בן זונה מצחיק, אתה יודע את זה….
    זה מצויין הדבר הזה .

  • מאפין  On מאי 3, 2009 at 7:13 am

    בדיוק דיברנו על זה בסוף השבוע-
    וחשבנו שיש מצב שהם הולכים להפתיע את כולנו-
    ולשיר את בפה, בתחת!

    לא החלטנו אם הם יעשו את זה בעברית, כהוקרה למקום-
    או שיתרגמו לאנגלית: anal, oral…

  • אורי  On מאי 3, 2009 at 9:19 am

    אחלה תסריט, מת על מוקומנטרי. אם מישהו שם על זה קצת כסף, אני מביים בהתנדבות…
    בייחוד הצחיק אותי "נוהל בפה בתחת".

  • שרה ברייטברכט פלס  On מאי 3, 2009 at 10:39 am

    הרגת אותי. שגיב הנגבי, צריך לעשות עליו סרט, יש בערך 20 אלף מוזיקאים כאלה בתל אביב

    אגב, אין לזה שום חשיבות, אבל אני מכיר שני מפגרים שהיו איתך בצבא
    אחד מ-ל ואחד מרמת אביב

  • מיכאל  On מאי 3, 2009 at 9:07 pm

    אין לי שום דבר משותף עם דפש מוד. באותה הזדמנות דחיתי גם את הכרטיסים למופע של מדונה שתבוא לארץ עם ציוד וצוות שיגיע -4 מטוסים

  • אודי שרבני  On מאי 3, 2009 at 10:38 pm

    תודה לכולם,
    לכו תדעו מה יהיה בהופעה…

  • דודי  On מאי 4, 2009 at 1:28 pm

    לדמויות יש דיבור מאפיין, שנראה טבעי ולא מאומץ.

    מי המציא את "אבטיח בשקל" על בסיס "גאט טו דו ווט ד'יי טולד יו?"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: