משהו על אריאל זילבר בהופעה חיה באוזן השלישית

משהו על "כיבוש מעוז השמאל" ושאר ענייני מרכאות
אריאל זילבר של היום בהופעה חיה באוזן השלישית יכול היה להגיד משהו פוליטיקה, שמאל, ימין, פילוג, 'קטע', כיבוש, קאמבק, וכו'. אבל אני לא אלך לשם, כי לא צריך ללכת לשם, כי הוא לא הלך לשם; השיח הפלוקלוריסטי די משטיח את מה שכבר מלכתחילה צריך להשאר שטוח; מוזיקה צריך לשמוע. ובמקרה הזה; מוזיקה צריך לשמוע בלי להתייחס לזקן עבות. בדיוק ההפך מהכתבות בהם יצא ואמר את השטויות שאמר (ואני לא פותר זאת ב"שטויות", אלא כי זה שטויות), אבל במקביל "השאירו" לו מיקרופונים פתוחים בשיחות החולין שבתוך הראיונות, אלה שבעגה המקצועית נקראות "אני לא צריך להגיד לך שזה לא לציטוט, כן?"), כמו הדוגמא פה שרוזנר עשה לו  (שאני מאוד אוהב את הכתבות שלו, אגב, אבל פה הוא הפיל ונפל).
אריאל זילבר יודע את זה, הוא לא ילד. בהופעה הוא גם יודע שהוא צריך את הקהל, להחזיר לו את הקהל. הוא לא נגרר לאן שציפו ממנו. הוא היה טקטי לחלוטין; לא ברח מההיסטוריה המוזיקלית שלו.
בוא נחסוך טוקבקים מסוג מסויים עכשיו, אם כן.

 

(ארבתי לתמונה הזאת הרבה זמן)
 
משהו על מחיקת היסטוריה
בניגוד לאביתר בנאי (ותימורה כאן גם התייחסה לזה) צד המטבע של זילבר לא היה מחיקת שורות. לא היה בריחה מהיסטוריה, ויותר מכך; משורות מחץ שיש בהן סקס, סמים, וכו'. לא שאביתר בנאי וצידו השני זה דבר רע (בכלל לא), אבל זו אופציה נוספת. קיימת.
 
משהו על חצוצרה מוחית
צריך להבין שמאחורי כל "בדידיאה" יש חצוצרה שלא יודעת להתבטא עד הסוף אבל קיימת במח. האיצבוע של המח אם כן; יש לואי אמסטרונג, רק שבמקום מטפחת לבנה לניגוב מצח יש זקן מסתיר זיעה. יש מנעד מוחי של צלילים (יש כזה דבר? 'מנעד מוחי'?) שרוצה לשדר את הקקפוניה שנמצאת בראש.  היא יוצאת, יצאה, תצא. בדידיאה. דרך ללא מוצא? בטח שכן.
 

(צילום: אלחנני 'יד יציבה')

משהו על להקה וזמר שאפשר להשען עליו
זה היה מהנה לראות גיטריסט, בסיסט, ומתופף צעירים מסביב. חילוניים לגמרי. אוכלי קטניות מסוג אחר; שרצים לבטח. ובכל זאת, יכולת לראות שהם לא עשו הרבה חזרות לפני ולא בגלל שהיו לא טובים (הם היו מעולים אגב), אלא בגלל כל מיני קטנות; הצצה בתווים באמצע, וזמר (אריאל זילבר) שלא ידע את שמם עד הסוף. ויותר מכך; לא התבייש לבקש בסוד קטן ליד האוזן את שמם ולהגיד במיקרופון, ויותר מכך; כשיש לך זמר שלא נגן גדול אלא אילתוריסט אדיר ("מה שהכי יפה בפסנתר", זילבר אמר באמצע שיר, "זה שאיפה שלא תיגע ייצא צליל", והדגים), זה שהלהקה לא מפחדת. טעות? זה בסדר, אנחנו חיים, חיינו, נחייה על טעויות. ומשם? בניה מחדש.
 
משהו על התמהוני ולמה כולם נעלמים
זילבר בצעירותו נחשב תמהוני, או יותר נכון נתפס כך. לא בכדי קיים השיר הזה שהוא שר. חשבתי על זה שלזילבר לא הייתה תקופת אמצע; הוא נתפס אז תמהוני מסוג אחד, ועכשיו מסוג שני, אחר. איפה המנוחה? המנוחה אם כן היא מדי פעם ההכרה שהוא מקבל, אבל המוקש הגדול הוא שאצל זילבר גם העובדות נחשבות סיידקיקיות למה שקורה בשטח. אתה חושב שהוא עושה בהופעה להיטים רק בשביל להשתיק את הקהל ולתת להם בתחילה את מה שהם ציפו, אבל אחרי זה אתה מבין שאין למה לחכות; כל שיר בומבה, במקום. כל שיר שלו זה כמו סלוגן פרסומי מצליח; לא יותר מדי ולא פחות מדי. בול. רוצי שמוליק, ברוש, המיואשים, שמש שמש, מסך ענן, ואיך שלא, התמהוני, אגדה יפנית, בדיעבד, דרך ללא מוצא, בטי בם, החברה להגנת הטבע, ועוד. באמת שעוד.
 

(צילום: אלחנני 'יד יציבה')

משהו על מציאת פירצות של רבנים כאי אמת מוחלטת
כמות הפעמים ששמעתי על חוזרים בתשובה שהרב שלהם מצא פירצה להופעה היא יותר מכל אלה שלא. אריאל זילבר אומר שלא ידע מה לעשות כי ההופעה היא בזמן ספירת העומר, אז הרב אמר לו שיספר לקהל על העומר ובכך זה יהיה בסדר. אם תרצו זוהי דוגמא לזולות  בה היהדות עובדת. אם תרצו, מנגד, זוהי דוגמא לפלפול הרבני והכה יהודי (מתקשר ליהודי ולעצם זה שהוא כל הזמן שואל ומחפש) שמעביר דברים על הדרך. זה מתבטא בשיחות חולין בתפילות ועד לכאלה דברים. תבחרו.
 
משהו על עבר הווה
אפשר היה לראות חיפוש תמידי אצל זילבר. גם בשאלות, גם במוזיקה, בעיקר בחיפוש העצמי המוזקלי. בנאמנות לחופש, באי המסגרת כמסגרת מפרה (סיפור לואי להב ותמוז וכו'), אבל היה שם גם את זה, מפעם;
 

– איך שמשון באשתאול היה אכבר גבר
 ואיך אני באשקלון עובד באוטו זבל

    – איך אדם וחווה אכלו פירות בגן עדן
     ואיך אני יושב פה, אוכל עוגיות בשק"ם

     

    – איך אל שרה באו מלאכים, אני נזכר לי
     ומה יש לי משלושת המלאכים של צ'רלי

    – איך כל הנביאים רדפו צדקה וחסד
     ומה אני עם הרדיפות שלי אחר הכסף  
     

    וכו' וכו', בתים מתוך השיר "הנה אנו המיואשים". ניהליזם, חיפוש, אמת וכו'. ואם אתם רוצים את זה בתמונות אז התהליך הוא כך;
     
    אריאל זילבר שעוד היה שפוי  by shimon tahar.
     
     
     
     
    (זה יותר מנלוז לחשוב על עריכה של תמונות ואנאלוגיה בזמן צילום כמו שהיה לי כאן, אבל זה התבקש)

     

     


     

     

    Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

    תגובות

    • אנונימי  On אפריל 24, 2009 at 8:30 pm

      איך פספסתי…

      תגיד זה אתה פה?

      http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1077342&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0

      מברוק!!!

    • יעל  On אפריל 24, 2009 at 9:28 pm

      ההופעות שלו כיום מבוססות אך ורק על הלהיטים הישנים, אם כך?

    • אהרון תמוז  On אפריל 24, 2009 at 11:53 pm

      למה הופעתו של אריאל זילבר היא אדם נשך כלב ?

      האם החיבור של אריאל זילבר באוזן השלישית היה בן יוצר ישראלי לקהל ישראלי או בין יוצר מוסיקה לשומעי מוסיקה ?

      אם מדובר במוסיקה הרי המתיאוס פאסיון ,המיסה בסי והמוטטים הם יצירות שמבוצעות בארץ. ספריו של קנוט האמפסון תורגמו לעברית ואני קראתי את מסע אל קצה הלילה של לואי פרדיננד סלין.

      מעולם לא מרדתי בזהות הישראלית כנראה משום שמעולם לא היתה לי . אני צעיר ממדינת ישראל בפחות מ 10 שנים וגם נולדתי שם. המקורות התרבותיים שלי הם לא אלתרמן ,לא אריק איינשטיין ולא אריאל זילבר.

    • אודי שרבני  On אפריל 25, 2009 at 12:31 am

      אהרון,
      לא הבנתי את השאלה שלך, או יותר נכון, מהי.
      אני ניסיתי לנקות בפיסקה הראשונה דברים שהיו עתידיים לבוא, דברים/תגובות שיפריעו להופעה ולמוזיקה ולקטע הצנוע הזה שלי.
      אין בכך סתימת פיות וכו', סתם כי אני בא לדבר על זילבר עצמו בפן המוזיקלי והחברתי (לא חברתי מסוג ימין שמאל, אלא סוציאלי, ראה "התמהוני")

      יעל,
      אני משאר שיהיו עוד הופעות מעכשיו, ויהיה מעין רנסאנס קטן, ולאחריו כתבות נוסח "נהיה קטע לאהוב את זילבר שוב" בה יראיינו צעירים תל אביבים עם קונפליקט. אני לא אומר זאת בציניות אלא כי זה התהליך, אין מה לעשות.

      לא היו רק להיטים-להיטים, היו גם שירים פחות מוכרים וגם לא שלו ('ילדתי שלי' של מאיר אריאל, 'ללכת עמך' שהוא כן שלו אבל לא הוא כתב אותו וכו') שהייתי בחדר אמנים לפני הוא מחק כמה שירים שלא יעשה וכנראה העביר ללהקה. מן הסתם בשביל להחזיר את הזילבריות הוא ידבוק במה עשה בהופעה הזאת ואיך שעשה זאת.

      לראשון שהגיב,
      ככה אומרים, כן
      תודה.

    • עמית  On אפריל 25, 2009 at 8:39 am

      זה היה פוסט מעיר עיניים. כמה טרמנולגיות מבריקות שאני מניחה שאתה המצאת כי לא הכרתי לפני ואני אדם יהיר.
      מצחיק, כתוב טוב ומקורי בגישתו, לא כיוון היחס הסלחני לאריאל זילבר כמו בגלל ההבנה שהבן אדם הזה תמיד היה נזקק למשהו שהוא לא יכל לבטא (כמו חצוצרה או לחלופין, משמעות החיים)
      רק אתמול בלילה רשמתי בשורת הסטטוס שלי בפייסבוק "מצטערת על אריאל זילבר" אחרי שראיתי את מילארד סינים ואת תן לי כוח, וחשבתי לעצמי כמה אובדן יכול בן אדם אחד לבטא עד שאנשים שמים לב לכך שהוא אבוד.

    • יהודי גרמני  On אפריל 25, 2009 at 12:19 pm

      גם לפני שהפך למשיחונאצי אריאל זילבר היה מוסיקאי בינוני מינוס.
      לחפש משמעויות גדולות באמנות קטנה מעולם לא היתה כוס הקפה שלי.

    • יעל  On אפריל 25, 2009 at 3:53 pm

      שאלתי כי מהביקורת הזו (ואחרות שקראתי) השתמע שלא היו שירים חדשים מהחומרים היותר שנויים במחלוקת – למעשה, זה די נשמע כמו ההופעות שלו שראיתי לפני כ-17 שנה מבחינת הסט-ליסט. מעניין איך נשמע "שדות גולדברג" בגרסה שלו.

    • אודי שרבני  On אפריל 25, 2009 at 4:01 pm

      ליעל
      ככה:

      http://www.youtube.com/profile?user=MajorTom2oo1&view=videos&query=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C

      לעמית,
      תודה.

      ליהודי גרמני,
      אני לא חושב כמוך.

    • עומר  On אפריל 25, 2009 at 9:23 pm

      אם ראית את שילה פרבר בהופעה המוקדמת?
      היא גדולה מהחיים

    • אודי שרבני  On אפריל 26, 2009 at 12:51 am

      היי עומר ראיתי, אבל לא הכל הגעתי מאוחר, אבל רציתי לראות אותה לא באקוסטית. לא נורא, פעם הבאה

    • רצון בורסק  On אפריל 28, 2009 at 1:43 pm

      עוד ביקורת נהדרת.
      אתה ללא ספק אחד מכותבי ביקורות ההופעות הטובים בארץ!! לבטח יותר טוב מכל אלה של הפרינט והאינטרנטיים.
      יישר כוח!

    להשאיר תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s

    %d בלוגרים אהבו את זה: