במסמך וורד 'איינשטיין' מובא כשגיאת כתיב. תודיעו למייקרוסופט שיסדרו.

שלושים ושתיים שנים ולא ראיתי את אריק איינשטיין. זאת אומרת, לא ראיתי אותו. שלושים ושתיים שנים ולא בהיתי אפילו פעם אחת בפרצופו שמונח לי סתם ברחוב; באבן גבירול, בוא נסכם על אבן גבירול.
שלושים ושתיים שנים ולא ראיתי אותו ב'כתר המזרח', או אפילו לא ב"כתר" הקיצורי, הממהר, המוכנס בפיתה, המונח על כסא פלסטיק של  'כתר'. המתכתב עם כתר. המתכתב עם מלכות. המתכתב עם אין עוררין. המתכתב עם מדרכה ישראלית, פשטנית, מפויחת, מוכתמת בעמבה, נוזלת כטחינה, מנוגבת בטישו הזה, המתכתי שמונח על שולחן. קופסת מתכת שאף פעם לא מלאה משני צידיה.
בחוסר כוכבות.
שלושים ושתיים ולא ראיתי את אריק איינשטיין.  לא הופתעתי אף פעם מפשטותו של אריק, ככה סתם, ברחוב. קונה סיגריות, פותח עיתון ונאנח. שלושים ושתיים שנים ולא פתחתי שיחה עם חברים ואמרתי "אתה יודע את מי ראיתי היום?".
אני עדיין תל אביבי אמיתי אם לא ראיתי את אריק, או לפחות ישראלי?  איינשטיין זה עם ארבעה יודים.
הוא לא נגלה לי ככה פתאום, כמו שאחרים נגלו לי. לא הופתעתי מאנושיותו ובמקביל (או בשלב שאחריו) מחוסר אנושיותם של האחרים לעומתו. שלושים ושתיים לא קיללתי אחרים בלב ועשיתי לו,  לאריק, הקבלה קטנה בלב. שלושים ושתיים שנים לא אמרתי "ואני אחד שאריק איינשטיין שאל אותו בזמן שיחה מה שלומו". שלושים וושתיים שנים ולא היה לי משפט נגד לבחורה שאפילו לא ספרה אותי במועדון דחוס עשן בנוסח "טמבלית, אם אריק איינשטיין יכול לענות, אז גם את".  שלושים ושתיים שנים ולא ראיתי את אריק איינשטיין ככה עם מכנס קצר של אמצע קיץ, לא רשמי, בתור אחד האדם. אריק איינשטיין עדיין לא נגלה לי.
לא ראיתי אותו ככה פתאום בבלומפילד. לא אמרתי לו "אין כמו פעם", לא העלנו זמנים טובים יותר, לא התרפקנו, לא דיברנו על מהלכים, על שחקנים שאף אחד לא זוכר.  לא כתבתי עליו שפעם ראיתי אותו, ככה, סתם פתאום. שלושים ושתיים שנים ולא ראיתי את אריק איינשטיין. אחרי הכל, אנחנו אנשים אודי, אנשים.

 

 מזל טוב 70 לאריק.

 

 

 

 

*וזה בנושא אחר, תזכורת למוצאי שבת הזאת.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ערן  On יוני 21, 2007 at 10:59 pm

    ואני חושב שמסתובבים פה עוד כמה אנשים שזה מציק להם, שעוד לא ראו את אריק. יש לי חבר שיצא לו להסתחבק עם אחד מאלה שדווקא רואים את אריק על בסיס די קבוע. ככה, מתוך עבודה משותפת, וקיבל הבטחה מפורשת: עוד השנה אתה תראה את אריק, אמרו לו, עוד השנה!

    עברו לפחות שלוש, והוא עוד מחכה.
    זאת לא הגזמה שאומרים על אריק שהוא מסתגר. לא שלזה הוא מכוון, אבל זה כמובן מעצים את המיתוס. בדיוק כמו שהצניעות המפורסמת והבריחה מהסמל שקוראים לו אריק איינשטיין רק בונה ומחזקת אותו. אני מסתכן במליצה אבל יאללה, שיהיה: ההסתגרות של אריק היא הצד השני של ההתרפקות שלו על תל אביב וישראל הישנה. והיא הד לניכור שהרבה אנשים חשים כלפי מה שהפך להיות המקום הזה שאנחנו חיים בו.

  • גל  On יוני 22, 2007 at 12:41 am

    אריק, למה שלא תחזור להופיע? באמת, עשית הפסקה קטנה – היה נחמד, אבל די בחייאט אריק. תחזור. תעשה עם שלום דואט, גם אורי יבוא (תופיע ביום חול!). תחזור אריק תחזור, אנחנו מתגעגעים. שיהיה פלייבק גם אריק, רק שנראה אותך.

  • סנדי ש.  On יוני 22, 2007 at 6:58 am

    אני ראיתי

    ו 8 שנים לא זכרתי שראיתי

  • אודי שרבני  On יוני 22, 2007 at 3:17 pm

    סנדי
    זה בא לך בפלאש?
    גל,
    לחיות עם תקווה כזאת זה לא בריא. פעם היו אגדות ואפילו כרזות שהכריזו על הופעה של איינשטיין בפארק הירקון עם סכומים של מיליון שקל.
    ערן,
    זה אכן מציק. במיחוד לאור זאת שיש את ה"מתהדרים" האלה. שמסתובבים לכל אלה שלא ראו את אריק בין הרגליים.
    ואגב, "הסתכנות במליצה" יכולה ליפול רק ברוורס; אם היא מעפנה. ושלך לא, דווקא יפה מה שאמרת

  • סנדי ש.  On יוני 22, 2007 at 6:26 pm

    זה בא לי בפלאש.
    קראתי: כיסא כתר, מכנסיים קצרים , אבן גבירול ואז הכה בי הזיכרון. שמונה שנים.
    תודה אודי, בזכותך, תבורך (-:

  • חן  On יוני 23, 2007 at 11:40 pm

    הממ. אני לא תל אביבית, לא אמיתית ולא ממש יודעת. אבל מידי פעם אני מוצאת את דרכי לכיכר אלמונית בסמטה פלונית. גם זה משהו.

  • סנדי ש.  On יוני 24, 2007 at 2:31 pm

    אודי, גם אני הייתי לוקחת את הבלוג שלך לאי בודד.
    איזה חנפנית אני, אה?

  • אורנה  On אפריל 4, 2008 at 9:26 pm

    מותר להגיב כל כך הרבה זמן אחרי שבלוג מתפרסם? מה הכללים?
    אז כן, גם אני, בלי להכיר אותך בכלל, כמעט לצערי, הייתי לוקחת את הבלוג שלך לאי בודד. ואפרופו איינשטיין, אני דווקא ישנתי חודשיים עם מישהו שעבד איתו, וידע הכל על הרגלי הג'וינטים שלו. זה לא עזר לי. אין, לא פגשתי אף פעם, לא נפגוש אף פעם, זה כל העניין של איינשטיין, נכון?
    אז מה החוק – לגיטימי להגיב אחרי שהבלוג כבר התאדה?

  • אודי שרבני  On אפריל 5, 2008 at 11:39 am

    מותר אורנה, בטח שמותר
    אצלי לפחות

    תודה

  • אודי שרבני  On ינואר 1, 2009 at 5:41 pm

    כתבת יפה ערן, שכחתי להגיב.

    לא הסתכנת בכלום במה שאמרת

  • רחביה ברמן  On ינואר 1, 2009 at 6:49 pm

    אבל זה זמן טוב לסיפור הסלב החביב עליי (והאמיתי לגמרי)

    שנת 88-9 ככה, אני עובד שליח, נשלח להביא משהו למשרד של פשנל בדיזנגוף. נכנס למשרד ונשלח למסור את זה באולפן במרתף. בפנים רעש רוק עצום. הולם בדלת עד ששומע שהמויקה הונמכה וצעדים באים לדלת. פותח את הדלת איש שנראה כמו גרגמל.

    אני מוסר לו את המעטפה, מרים את הראש לנגב זיעה דרך הקסדה, מסתכל עליו בזמן שהוא חותם לי על הזהו ואומר "וואלה, אתה פורטיס"

    מסתכל עליי ומחקה אותי: "וואלה!"

    אני, לא ממש בכעס אבל סתם כי אין לי זין שיסתלבטו עליי באותו רגע, מסתכל עליו ופשוט פולט את הדבר הראשון שעולה לי בראש:

    "שמע, אתה מכו-ער!"

    פורטיס מסתכל עליי המום, ואחרי רגע מתפוצץ מצחוק. איזה מלך.

    אגב, שרבני – Congratulations, coach!

    שיחקתם אותה. מקנא בכם.

  • אודי שרבני  On ינואר 1, 2009 at 7:41 pm

    אחלה סיפור רחביה. ופורטיס יצא גדול שם.
    או כמו שנאמר בגשש על סיטואציות שכאלה: בטלוויזיה אתה נראה יותר ברור

    ותודה.

  • דרור פויר  On ינואר 2, 2009 at 12:09 pm

    אני ראיתי, כמה פעמים, אבל ממש מזמן, הרבה יותר משמונה שנים, בכתר המזרח. הו, ימים מאושרים

    את מי שאף פעם לא ראיתי זה שלום חנוך

  • סנדי ש  On ינואר 2, 2009 at 12:18 pm

    מקרים כאלה כנראה קרו לפורטיס לא מעט, לפי מה שהוא סיפר פעם, ובדר"כ הוא היה עונה: "כמה שאני מכוער, זיינתי יותר ממך.."

    ואודי- כבר תשע וחצי שנים לא ראיתי
    (זה בשביל העידכון)

  • אודי שרבני  On ינואר 2, 2009 at 12:32 pm

    פויר, שלום ראיתי בתור ילד מהאוטובוס, הוא יצא ממרצדס כסופה באבן גבירול, נו, אבל לך לבארבי להופעה 'חיות לילה', זה ענק. ב'מאיה' ירדתי שלושה מטרים מהבמה כמו ילד.

    סנדי,
    למה תשע וחצי? לא הבנתי.

  • סנדי ש  On ינואר 2, 2009 at 5:56 pm

    תשע וחצי כי זה פוסט מלפני שנה וחצי. ואם לפני שנה וחצי כתבתי שמונה ועברה שנה וחצי אז עכשיו זה תשע וחצי.

    אני שונאת לקרוא תגובות ישנות שלי..

  • אודי שרבני  On ינואר 2, 2009 at 6:37 pm

    אה.
    נו, כן, התגובות שלך התמסחרו.

  • סנדי ש  On ינואר 2, 2009 at 10:02 pm

    (-:

  • אילן  On ינואר 6, 2009 at 7:28 pm

    ואתה יודע כמה אני רואה את שושיק שני? זה אינפלציה זה

    אגב, איך יש תגובות מיוני 2007 על פוסט שיצא בינואר 2009

  • אודי שרבני  On ינואר 6, 2009 at 7:42 pm

    שושיק שני? באיזה חוגים אתה מסתובב

    לגבי השאלה, כי הקפצתי אותו שוב. לכבוד היום הולדת שלו

    זה מעין פוסט מתגלגל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: