משהו על טורניר הסופרים והמשוררים בכדורגל

היה לי העונג, הכיף, הזיעה להשתתף בטורניר המשולש הזה שכלל את ישראל, אנגליה וגרמניה.

פציעות וניתוחים קודמים מזכר היותי כדורגלן (אמיתי, מה אתם יודעים) קפצו שוב להגיד שלום, והתעמתתי איתן יום יום במהלך החודשים האחרונים, ולא רק זאת, אלא שבמשחק האימון נגד הנוער של מבשרת ציון במגרשם ביום חורף מקפיא לפני חודש נפצעתי בפציעה חדשה; קרע בשריר האחורי של הירך (להלן; שריר האמסטרינג).

 

"כשנזעקתי"

תמיד יש שם 'נזעקתי', אבל לא, לא 'נזעקתי' ולא בטיח. אי מייל קטן מהסופר, מארגן הטורניר (והקפטן!), אסף גברון, הקפיץ לי עבר. הוא שאל אם אני יכול להיות שותף לנבחרת המשוררים והסופרים בכדורגל. משם, כל מה שרציתי זה לעלות על כר הדשא ולשחק. עכשיו. ומיד. לחזור לאינסטינקט הראשוני שלי, לאהבה הראשונה שלי; כדורגל. לחזור לאני האמיתי שלי. אני הכדור. אני המגרש. אין מספיק מטאפורות לתאר 'כן' בהקשר לתשובתי. המשחק היה נגד גרמניה בחוץ ואליו לא יכולתי להגיע. הוא זרק שיהיה טורניר אי שם בדצמבר בישראל, וסיכמנו שנשמור על קשר.

הוא לא ידע, אף אחד לא ידע, שדצמבר היה לי בראש. כל הזמן. כמו אירוע חשוב, או בקיצור- כמו טורניר כדורגל. 

הגעתי לאימון הראשון בחולון ולא ראיתי סופרים ולא משוררים. ראיתי אנשים שמגיעים פעם בשבוע, ופעמיים, ורצים על המגרש. ומזיעים. בלי כסף וחוזים, בלי אוויר, וממשיכים להתאמן, ואחרי זה מעבירים מיילים, ומדסקסים בגובה הדשא. ומשחקים. בהנאה. ובאמת, בלי רומנטיזציה שהיא הרעה החולה על 'כתיבה על כדורגל', מה שהתפתח היה פשוט מאוד; כדורגל. אחרי זה, עם האימונים, הגיע האוויר.

 

"מפתקאות כיס של ישיעיהו לייבוביץ 2008"

כדורגל זה חבורה של 22 אנשים שיודעים להתנסח ורצים אחרי כדור אחד.

 

תגיד, הוא אמר לך "במחילה, תוכל למסור לי ימינה בהתקפה הבאה?"

התחילו לשאול אותי חברים על איך זה לשחק ולאמן (בשיתוף אסף סינגל) נבחרת כדורגל של סופרים ומשוררים. הבדיחות היו ידועות מראש. מאופסנות, אז הלכתי איתן הלאה, שיהיה, כי ככה זה בארץ שלנו- כולנו שחקנים מבוזבזים בליגה א' דרום. לכולנו דיעה פאנצ'ליינית, שכן כל הארץ הזאת הייתה פעם שחקני כדורגל. זילותו של הכדורגל מתקיימת בגלל קו המשווה של פרישת השחקן; זה ש'הצבא דפק אותו ולא שחרר אותו לאימונים' נמצא שווה ערך למישהו שבאמת 'היה כשרון אבל אף אחד לא גילה אותו', ועכשיו לך תוכיח. הרי כולם נשפכים לאותו ירקון, שם שוחים אנשים שאומרים 'אני הייתי כדורגלן'.

אתה לא יכול לעשות עם זה כלום. מה יש לעשות משם? רק לשחק. לפרק בדרך חדשה את המושג, למלא אותו שוב. לפרק אותם.                                                             

(מתוך וואלה!, כאן המשך המאמר)

 

                                                                          ****

נו, אז אחרי הפציעה החדשה, בקרע בשריר הזה שנבע משילוב של קור ירושלמי, בעיטה חזקה, גוף לא מחומם מספיק בקור ירושלמי, לא יכולתי לוותר. וולטרנים, מסאז'ים, אלקטרודות, אולטראסאונדים, ועוד, הספיקו למשחק הראשון נגד אנגליה. ניצחנו 2-3, אחרי שהובילו עלינו כבר 2-1. ניר ברעם השווה, ל1-1 הם ל2-1, ואז אני בצמד, כשהאחרון בפנדל.

הנה, כאן הוידאו על המשחק מאתר וואלה.

 

והנה מערוץ 2 (דקה 36:40)

 

וכמה תמונות מהמשחק:

(צילומים עודד קרני)

תמונה קבוצתית

 

האנגלים

 

 

אני ויריב אנגלי

 

ליאור גרטי בועט

 

יאללה, מספרת שהייתי צריך להכניס

 

 

אני וגרטי אחרי הגול שלי

 

ניר ברעם

 

יהלי סובול

 

 

ולמשחק נגד גרמניה הגיע בעיקר תסכול שאני לא יכול לעשות דברים אלמנטרים, אבל לבסוף בזכות הבחורים (!) ניצחנו. שער של ניר ברעם ושלושער של רועי שני.

הנה הוידאו.

 

 

(צילום עודד קרני)

 

טורניר הסופרים בכדורגל

אני עם ורידים במצח. זה שחקן טוב זה, הקפטן שלהם. לא זוכר איך קוראים לו. (צילום ברני ארדוב, וואלה)

 

 

אורי שרצקי בטורניר הסופרים בכדורגל

אורי שרצקי (צילום ברני ארדוב, וואלה)

 

 

 

מימין לשמאל: עמיחי שלו, אסף גברון, אני, ניר ברעם. (צילום עודד קרני)

 

ליאור גרטי, אסף גברון על רועי שני.

 

 

צילום ברני ארדוב

 

צילום: ברני ארדוב

 

 

צילום: ברני ארדוב

 

 

והיה גם בסיום ערב דיונים הקראות ושירה בתאטרון התמונע.

 

יהלי סובול.

 

 

 

אני מקריא שני שירים במבטא ממש נהדר.

 

 

קצת חגיגות כמו בליגה האנגלית, מה יש.

 

זה לא איאן ראש וקני דלגליש, זה אסף גברון הקפטן ואני.

 

עוד כתבו:

 

יואב אבני שכני לאתר פה

YNET  על הטורניר

NRG על הטורניר

וואלה! על הטורניר

ניר ברעם מתוך ה"ארץ"

ההתאחדות לכדורגל גם פה

 

נפגש במונדיאל.

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: