נסיון נואש לאיגוף פירצה לשונית בין רווחים של ספסל ציבורי (בעקבות הכתבה בערוץ 10)

 

 

ראיתי את הכתבה על ההוא מ'מומנט' שהיה הנסיך של ירושלים/ עם קפה מצליח ומכונית כסופה/ וכסף גדול, כסוף. /ראיתי את הכתבה עליו, על ההוא מקפה 'מומנט'/שהיה עד הפיצוץ. ואחרי הפיצוץ/כי ככה זה אצלנו בארץ, אנשים לפני פיצוץ. ואחרי פיצוץ/ (אצל נוצרים זה לידת ישו)/ והראו תמונות של פעם, ותמונות של פעם זה תמיד וידאו חתונה; איכות משפשפת לך קרנית של עין/ אבל אנשים שמחים/ רוקדים ריקוד וידאו חתונה/ מרצדים עברם עם ידיים בצדדים ללא שום קצב/ (אפילו היה שם אחד עם שיער כחול. כבר לא יהיה לו מה להרכין).

 

ראיתי את הכתבה עליו, על הבעלים של קפה 'מומנט'/ לשעבר/ שהיום מסתובב שעות ברחובות/ ולא ישן/ וממלא מים בברז החינמי של הסניף התלאביבי, של איחוד הנסיכויות/ הירושלמי/ החדש/עם המיקרופון/ והמספרים/ והקפה הקר/ והסנדוויץ'/ והאפשרות לחצי סנדוויץ'/והשוקולד שנותנים ליד, שהוא הנסיך האמיתי של ירושלים התלאביבית החדשה/ שוקולד ליד.  

 

והזמן הוא תחרות משיכת חבל; צד אחד לפני פיצוץ/ צד אחד אחרי פיצוץ/ ובאמצע בור/ מוגש ליד.

 

ראיתי את הכתבה על יורם כהן מקפה מומנט/ ראיתי את הכתבה על יורם כהן מקפה רגע/ ו'רגע', ככה אני זוכר מהיסודי, הוא זמן בלתי מוגדר/ ורק לזקנים מותר להגיד 'כמה רגעים'/ כי קימה מספסל של זקנים לוקחת כמה רגעים/ אבל לעזאזל, כמה רגעים זה ה'כמה רגעים שלהם'.

 

והבעלים של קפה רגע מסרב לישון על ספסל/אלא רק לשבת/שלא תצא פירצה לשונית/ בלילה/ בין רווחי ספסל שיוצרים המתנה/ בשאר הלילות, בשאר הימים, בשאר  החיים שבורחים מחיים אחרים, מריח אחר, מפתיחות אחרות, ממכוניות אחרות, מפסיכאטרית עם שפתיים עבות, מבעלים חדש עם חיתוך דיבור קרח, מעיתונאי בלי ביצים (אפילו קרחות), מ'ביטוח לאומי נמסר' של סופי כתבות, מהורים שכולים מפגינים, מחזרה לשיגרה, מחזרה לשיגרה כמתן תשובה לחזרה לשיגרה/ זה הכל ליד, לא נפתח/ כמו שוקולד של קפה תעשייתי שמוגש ליד/ ואנשים לוקחים אבל/

הם/ לא משתמשים.

 

 

 

 

*מתוך "ידיעות תל אביב". השיר נכתב בעקבות הכתבה בערוץ 10 שאפשר למצוא כאן

                                   

*וזה אני עם "השאלון", שהיה כיף לקחת בו חלק.

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנה בית הלחמי  On נובמבר 15, 2008 at 1:35 pm

    ונקרע לי הלב.

  • אודי שרבני  On נובמבר 15, 2008 at 11:50 pm

    לחלוטין.

  • בובליל יקח  On נובמבר 16, 2008 at 7:56 am

    אפשר לראות בו בדיוק את השינויים שכדאי לך לעשות כדי להפוך מאמן מוכשר אבל די מובטל, לאמן שמתפרנס מאמנותו
    לחשוב על הקוראים שלך -שלא יתעייפו
    להפסיק להשתדל להיות מתוחכם כל כך
    לא להכניס בדיחות/מושגים שרק אתה והקוראים האדוקים של הבלוג הזה מכירים

  • אודי שרבני  On נובמבר 16, 2008 at 10:24 am

    היי בובליל

    הדבר האחרון שאני מנסה או עושה, זה "משתדל" להיות מתוחכם. כל כך.

    מי שצריך להכנס, יכנס.

  • בובליל  On נובמבר 19, 2008 at 10:35 am

    תהיה גבר
    תשפיל את עצמך

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: