שימוש נבון בעצם הזנב

ואז כשאתה יושב סוף כל סוף
לכתוב-
אתה נשען אחורה.
אתה מארגן את המחברת בבית
הקפה הזה
את הסיגריה של ההפסקה
את המוזיקה הנכונה באוזניות
את טקסיות הדף הריק
(הו, טקסיות הדף הריק)
את העט ואת האותיות של עצמך
שלא תבין אחרי זה.
אתה נשען אחורה, כן?
אתה נשען אחורה מסופק
מהמבט
על
עצמך
איך אירגנת את המחברת
את הסיגריה של ההפסקה
את המוזיקה באוזניות
ואת האותיות שלא תבין אחרי זה.
איך שאתה כותב בדמיונך-
על איך שאתה כותב
(איך שבמחר תציל את עצמך
ותכתוב על איך שלא כתבת אתמול)
וזה מספיק.
איך אתה לוקח הפסקה מההפסקה
ורק מסופק
מהמטא.
מטא מחברת
מטא סיגריה
מטא אותיות
מטא סיפוק
מטא עתיד בשביל הווה
לא מורגש
מטא עתיד בשביל עתיד נגיש
ובכן,
זוהי כתיבה
ובכן,
הנה צצה לך מחשבה;
דף מלא זה לאנשים אחרים
שיהיה להם מה לקרוא
ואתה כותב
(שלא לומר, "כותב")
ומחר אתה יכול לכתוב על
איך שלא כתבת היום-
ובכן,
מטא מחשבה היא מטא טאטוא
אז אתה
מטאטא את עצמך משם.
אתה מטאטא את עצמך משם,
וכששואלים אותך
מה אתה עושה בחיים
אתה אומר "כותב"
ומכניס את הזנב בין הרגליים
בלי שהם רואים.
אתה בעצם
משתמש בעצם הזנב
ואף אחד לא יודע.

 

                                                      

                                                                       (הופיע לראשונה במגזין A5)
 
 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On מאי 12, 2008 at 9:01 am

    בעצם, זה הפיץ' הכי טוב לבדיעבדים.

  • אודי שרבני  On מאי 12, 2008 at 9:25 am

    הנה, אז אני מסודר. לא כותב עכשיו את הפיץ'. מה אתה אומר…?

  • עמיחי שלו  On מאי 12, 2008 at 11:42 am

    שמעתי שאתה גם מטא כדורגלן

  • אורי  On מאי 12, 2008 at 1:18 pm

    שברצינות זה הדבר שצריך לפתוח את הגשת התסריט שלך. כלומר הדבר הראשון שמישהו קורא כשהוא מנסה להבין מה זה. רק תשנה את השם של השיר ל"בדיעבדים" או משהו כזה.

  • אודי שרבני  On מאי 12, 2008 at 1:24 pm

    היי אורי

    אבל הדמות שם בתסריט לא "כותבת", זאת אומרת, כן בראשה אבל הוא לא כותב. אבל יכול להיות שזה כן רעיון טוב
    כאמור- ניקח את מנהטן קודם, ואתה יודע שאצלי מנהטן אמורה להיות בסוף (דיאלוגים-סצנות-סינופסיס-פיץ')

  • אודי שרבני  On מאי 12, 2008 at 1:25 pm

    עמיחי,
    איך אומרים בכדורגלנית?
    אין תגובה

    (תודה עמיחי. איך הלך שם בהרטה ברלין?(

  • גרי אפשטיין  On מאי 12, 2008 at 4:18 pm

    הפסידו 4:2

  • ענת פרי  On מאי 12, 2008 at 5:19 pm

    דוקא אוהבת מאד את השם, חשבתי לגנוב אותו.

    וגם את ההתחלה, האמצע והסוף.

  • חן  On מאי 12, 2008 at 6:37 pm

    אבל איזה יופי יוצא בסוף לאנשים האחרים שקוראים
    ?
    יופי כזה שעושה חיוך אמיתי, לא מטה חיוך.

  • חני  On מאי 12, 2008 at 8:28 pm

    אהבתי מאוד.

  • אודי שרבני  On מאי 13, 2008 at 5:49 am

    תודה ענת
    מההתחלה ועד הסוף

    חן
    אין כמו חיוך אמיתי. תודה רבה
    גרי,
    הבעיה היא במנטליות, ככה זה בכדורגל ישראלי, לא משנה אם אתה כותב. בסוף אין לנו מנטליות נכונה, הא?
    חני
    תודה רבה. כיף לשמוע

  • צינסקי  On מאי 16, 2008 at 9:04 am

    יאללה, איך אני אוהב את הכתיבה שלך

  • אודי שרבני  On מאי 16, 2008 at 2:52 pm

    תודה צינסקי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: