ארכיון חודשי: ינואר 2008

אבל זהו

אדמה רוח ואש
דם יזע ודמעות
מופע הארנבות של דוקטור קספר.
יש לנוע בין שלושתם,
מתוך שלושתם.
בין מה שחזק ממך-
מה שקיים
אל מה שאתה יכול לעשות עם זה
בשביל לקבל
(אולי)
את החלק האחרון-
אפשרות למופע קאברטי.
קח תהנה ותשתוק
זה החיים.
אולי גם
"ואז הוא אמר זה החיים",
זוהי אפשרות נוספת של מה שאפשר לעשות עם זה
אבל זהו
באמת שזהו.

 

משהו על הקסטה הראשונה של זקני צפת

כתבתי פוסט אורח אצל ערן דינר באתר שלו, "זה מסתובב"

http://mistovev.haoneg.com/30

תהנו.

ובכלל פשפשו באתר שלו- יש שם דברים נפלאים.

אורות של עיר/ מחווה ל'לילות שקטים' של שלום חנוך

אורות של עיר בטח מחביאים
אחת
אתה מביט על זה מרחוק
אתה מביט על זה כמו נקודות חן
בלתי פתורות
אתה מביט על זה כמו דגם מוקטן
של עיר שכבר היית בה-
וככה אתה פותר את זה.
ומתחת לפנס,
(היי, זה תמיד מתחת לפנס)
ישנה אחת מחייכת.
יחסנו יהיו, שימי לב,
כמו שיר שהפזמון שלו
ללא מילים
הזמר, בגירסה הראשונית
זמזמם את זה
באופן זמני
עד שימצא מילים
אבל בסוף השאיר את זה כך
זה היה בסדר ככה
זה היה טוב ככה-
גם מול השאלות של אחרי זה
שאלות בנושא קפיצה על המציאה
שהורדמו בשניה
ללא מילים.
אורות של עיר בטח מחביאים
אחת
אתה מביט על זה מרחוק
אתה מביט על זה כמו נקודות חן
בלתי פתורות
אתה מביט על זה כמו דגם מוקטן
של עיר שהיית בה-
וככה אתה פותר את זה.
יחסנו לאן?
לא צריך להיות עיתון בשביל להיות
כותרת
אתה יכול להרגיש שכותרות העיתונים
זעקו מתחת לפנס
אם תצלח את אורות העיר.

 
 
* "לילות שקטים" של שלום חנוך זה פה.

 

לא בוכים בחנות ספרים/ גרסת האודיו

לא בוכים בחנות ספרים/מילים ומוזיקה- אודי שרבני.

ילד מפונק נסחב בעגלה
ממזמן הוא כבר היה צריך ללכת
או יותר נכון
שאמא שלו לא תצא עם האופצייה העגלתית
מהבית.
הוא נשען על זה כל פעם מחדש
רואים את זה.
הוא שמן
נהנה מהבכי של עצמו
נהנה מהסוף של צרידות קולו
איך שזה לא נסחב
בסוף
איך שהוא בוכה
בגלל שהוא בוכה
איך שהוא נהנה
בגלל שהוא נהנה.
היא סוחבת אותו בחנות ספרים
היא מחפשת ספר בחנות ספרים
עם ילד שמן בעגלה
שלא צריך עגלה
שבוכה
שמתלהב מהפעם הראשונה של גילוי
סיומת קולו הבכיינית הצרודה
היא סוחבת אותו
ואומרת לו
לא בוכים בחנות ספרים
לא בוכים בחנות ספרים
חשבתי על זה שמזל
שהוא לא ילדה
אחרת הייתה גודלת ואומרת
למישהו שדווקא כן מוצא חן בעיניה
לא נותנת טלפונים במועדונים
לא נותנת טלפונים במועדונים
לסוג הבחורות האלה
הייתי אומר פעם
(לפני שהתעייפתי)
תחשבי שאנחנו בחנות ספרים
תחשבי שאנחנו בחנות ספרים.

 

 

 

*לעדכונים ורשימות חדשות מהאתר שלי לחצו כאן
 
 
 

 

אני לא רוצה להגיד לך מה הם אמרו עליך

אני לא רוצה להגיד לך מה הם
אמרו עליך
זה היה אחרי שדיברתם, הסברת
להם משהו עם הידיים והם
נורא צחקו
אחרי זה כולכם הנהנתם
עם הראש
ואחרי זה הלכת
הם חיכו קצת ואז דיברו עליך.
אחרי זה
למישהו נפל מטבע על
הריצפה
שמעתי אותו מתגלגל
ואז מחפש תנוחה.
יש לו רק שתי ברירות.

 

אהבתי (יותר) את החומר המוקדם שלך

יבוא יום ואתם תשרקו לי בוז
תבואו אלי ותגידו
אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך
וכל זה.
ואני לא אגיב
אני אחייך
(וכל זה)
יבואו אנשים, יאשימו אותי במשהו
כדי להרגיש בעלי דיעה
זה יהיה איכשהו כאילו
בגדתי באיזו מדינה  
כאילו החבל מחכה
רק לי
כאילו האבנים
היותר מחודדות לסקילה
נבחרו ממיטב מדרכות העיר
ואסופת  אצבעות אמה
מהסוג היותר מאשים
נבחרו בגמר אס אמ אסי
וזאת, כל זאת
להגיד לי שהתמסחרתי
שפעם הייתי יותר טוב
שהחומר המוקדם שלי היה יותר טוב
וכל זה.
ואז יבוא יום ותתרפסו אלי
תבואו אלי ותגידו
לא ידעתי שכתבת את השיר הזה
בתקופה של החומר המוקדם שלך.
 

*לגירסת האודיו לחצו כאן

זה לקח לו שלוש תחנות להתחיל לדבר איתה

לקח לו שלוש תחנות עד שהתחיל
לדבר איתה.
לפני זה,
ישב במושב האחורי מצד שמאל וביקש
אוויר מהחלון שלפניו
של זה שלפניו
הוא היה צמוד אליו כמו דג שמחפש טיפת מים
אחרונה
היא התיישבה לידו וזה לקח לו
שלוש תחנות עד שהתחיל
לדבר איתה
אני יודע, ספרתי.
האוטובוס היה מלא בנערים שחזרו מזיעים מאותו מקום
לפי סוג הריח זו הייתה מסיבת האוס
אני יודע, זה הריח.
הוא התחיל לדבר איתה
זה לקח לו שלוש תחנות עד שהתחיל
לדבר איתה
אבל היא הזמינה את זה
היא ישבה כמו מישהי שמחפשת שיחה-
היא לא הסתכלה על נקודה בחלל על מנת
להוריד פותחי שיחות
אם יבואו
אם יתחילו
זה לקח לו שלוש תחנות להבין תחינה
של בקשת שיחה
הוא פתח ואמר
ואיך היה הלילה שלך
ככה הוא אמר
ואיך היה הלילה שלך
הוא משתמש כפייתי ב-ו החיבור
על ההתחלה
הוא פותח שיחות מהאמצע
כי ככה אין לאן לברוח
הוא אמר שיש לה מבטא חמוד, הוא חזר
אחרי משפטים שלה והיא צחקה
בשבילה- הוא צחק איתה
בשבילי- הוא צחק עליה
בכל מקרה,
היא צחקה.
נזכרתי שפעם זה אמר משהו אם
ישבת במושב האחורי של האוטבוס
רוזה פארקס שמעה זהר ארגוב בטיולים שנתיים
עכשיו זה כבר לא אומר כלום.
מישהי אחרת, מקדימה
בהירה עד כדי פרוקול הארום
שחררה רצועה מנעלי עקב
זה לא לילה נח לנעלי עקב
(ואיפה את היית הלילה?)
כל פעם שהאוטובוס לקח סיבוב-
עקב רגלה נמחץ לכמה זמן
ונרגע בכל ישורת.
מסוג העקב שבכל צעד
נהיה ורוד
ואחרי זה נרגע.

 

אפילציה

אל תסמוך על ברמנים
עם אפילציה
אל תסמוך על זה שתהנה
אם הברמן ממולך, עשה
אפילציה
הם הלכו כמה פעמים לקוסמטיקאית
נשענו אחורה על הכסא
וסידרו את הקו של
הזקן שלהם
הם ישבו שם אצלה
היא הוציאה מחט
מיוחדת
ועברה על
שערה
שערה
לפחות כמה מפגשים
לפחות כמה שבועות
לפחות כמה הישענויות
על כסא
לפחות כמה דיבורי פתיחה
של תחילת מפגש
לפחות כמה שירים
באוזניות
עד שהיא מתה,
השערה
עד שהן מתו,
השערות
השורש שלהן
השורשים שלהם
עד שכבר לא גדל שם כלום
בשביל שיהיה להם קו מפריד על הלחי,
על הפנים שלהם.
לפני זה הם טעו כמה פעמים-
הם גילחו את זה לבד בבית
זה הפריע להם
אבל זה גדל להם יותר
חזק
יותר מבוסס
וזה הפריע להם
שיש להם
שערות מעבר לגבול
כמעט עד העיניים
הם נמנעו ממפגש קרוב של
פנים מול
פנים
הם החטיאו נשיקות
והם הלכו לעשות אפילציה
בשביל לגמור עם זה
בשביל שיהיה להם קו הפרדה על הפנים
כמו ביקורת דרכונים קומוניסטית
שלא נותנת מעבר
שלא נותנת לעשב שותה
לגדול.
אל תסמוך על ברמנים
עם אפילציה
אם נחת לך אחד כזה
מאחורי הבר
כשיצאת לשתות
אל תסמוך על זה שתהנה
אם הברמן ממולך, עשה
אפילציה
הזקן שלהם כל כך מסודר
שהם לא יתנו לך יותר
ממזיגה מדודה.
 
 

 

לא בוכים בחנות ספרים

 

 
ילד מפונק נסחב בעגלה
ממזמן הוא כבר היה צריך ללכת
או יותר נכון
שאמא שלו לא תצא עם האופצייה העגלתית
מהבית.
הוא נשען על זה כל פעם מחדש
רואים את זה.
הוא שמן
נהנה מהבכי של עצמו
נהנה מהסוף של צרידות קולו
איך שזה לא נסחב
בסוף
איך שהוא בוכה
בגלל שהוא בוכה
איך שהוא נהנה
בגלל שהוא נהנה.
היא סוחבת אותו בחנות ספרים
היא מחפשת ספר בחנות ספרים
עם ילד שמן בעגלה
שלא צריך עגלה
שבוכה
שמתלהב מהפעם הראשונה של גילוי
סיומת קולו הבכיינית הצרודה
היא סוחבת אותו
ואומרת לו
לא בוכים בחנות ספרים
לא בוכים בחנות ספרים
חשבתי על זה שמזל
שהוא לא ילדה
אחרת הייתה גודלת ואומרת
למישהו שדווקא כן מוצא חן בעיניה
לא נותנת טלפונים במועדונים
לא נותנת טלפונים במועדונים
לסוג הבחורות האלה
הייתי אומר פעם
(לפני שהתעייפתי)
תחשבי שאנחנו בחנות ספרים
תחשבי שאנחנו בחנות ספרים.
 
 
 

%d בלוגרים אהבו את זה: