תמונה וטקסט, טקסט ותמונה (63)

         

כמה מילים על המנונים עירוניים.
המנונים עירוניים מחזיקים אנשים עירוניים בחיים. המבט המדרכתי נסדק כל פעם מחדש עם כל קו שבר. כזה בו נערמו בעבר סימנים של הליכות קשות יום של זקנים עירוניים עם סלים ועגלות.
המנונים עירוניים, אם כן, מחזיקים אנשים עירוניים אחרים על ידי סדקים של אנשים אחרים.
 
                                                            ****
 
כמה מילים על המנונים עירוניים של אנשים לא עירוניים.
המנונים עירוניים משכנעים אנשים לא עירוניים שהמקום הוא נהדר. המבט המדרכתי נסדק אבל מתפעם מהיסדקות הדבר. מבט אנתרופולוגי עם נסיון הסתרה צץ עכשיו.
שנים קדימה יצוץ בהתפכחות מאוסה מעירוניות.
 
                                                            ****
 
כמה מילים על אושר בעיר הגדולה, בליווי המנונים עירוניים באזניות.
לפעמים הבחירה בקונספט מביאה לך את הדבר. אושר (פחות או יותר), זה אחד מהם. אתה שם את השיר הזה על האושר באוזניות והוא, עצמו, עושה לך את העבודה. אתה בר מזל כי החלטת כך. אין בכך שום ספק; אתה מאושר (פחות או יותר), השינוי הוא ההחלטה, לא האושר עצמו.  ובכן, לך על זה, תחליט. זה יעיד על עצמאות (פחות או יותר).
 
                                                            ****
 
כמה מילים על ירידה אחרי עליה בליווי המנונים עירוניים.
הירידה שם כי יש ירידה בסיום עליה או בגלל שאתה מודע למשפט הירידתי (תרשום, זה תרתי משהו) של סיום העלייה?
בסופו של דבר, מה שמשותף זה רק קיום. גם לשני המשפטים האלה.
 
                                                            ****
כמה מילים על ערנות עירונית.
אם תשים לב, תשים לב שאתה ערני יותר מדי; מאגף את כל האפשרויות בשביל להיות לא מופתע, בשביל להראות לא מופתע, בשביל להפתיע, בשביל להיות מופתע מזה שאתה לא מופתע. על סף כל האפשרויות תראה שאתה עומד על צוק מדרכתי בגובה חמישה סנטימטרים. פריקה וטעינה, כחול לבן, אדום אפור, אדום לבן-  חמישה סנטימטרים.
אם תשים לב, תראה שיש לך מסלול קבוע והשתמשת רק במדרכה אחת במשך שנים. 
 
 
                                                            ****
כמה מילים על עטיפה חיצונית ועטיפה פנימית של תקליט המנון עירוני.
להקה יושבת על דשא ומחפשת משהו. התקליט מדבר על חיפוש, שאלות, ותהיות. שם התקליט הוא המנונים עירוניים. יש הנצחת רגע פשוט, שיגרתי, בו הצלם לא קיים; אין השתעבדות לצילום ולא לָלא צילום, רק מבטים הצידה.
בעטיפה פנימית אתה רואה שיש כלב שברח מהפריים וכשהוא חזר כולם שמחים.

 
The Verve, Urban Hymns, 1997

 

* come on המופתי 

*לשאר הפרוייקט לחצו כאן

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חן  On נובמבר 20, 2007 at 9:49 pm

    וכשהוא חזר כולם שמחים ומופתעים?

  • שרון  On נובמבר 21, 2007 at 1:06 pm

    איך שהוא דורך על אנשים בקליפ של
    bitter sweat simphony

    כל הדיבורים האלה מדכאים אותי
    כמו חתול בתוך שק, מחכה לטבוע
    הסמים לא עובדים יותר
    הם רק עושים את זה גרוע יותר
    אבל אני יודע שאני אראה שוב את הפנים שלך

  • עילי  On נובמבר 23, 2007 at 10:45 pm

    לא יודע אם זה בכוונה אבל יצא לך תזמון מושלם.
    אין כמו יום חורפי כדי לשים צעיף ואת הדיסק הזה באייפוד וללכת ברחוב עם הרגשה לונדונית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: