תמונה וטקסט, טקסט ותמונה (60)

            

חתיכת שמיים. זה כל מה שבנאדם צריך. זאת אומרת, בנאדם המשכלל את עברו.
הוא שכב על חול הים, והביט למעלה. הוא שם את שתי כפות ידיו שיכסו את צידי עיניו כמו רטייה של סוסים, והביט למעלה.
 
                                                            ****
קטע אינסטרומנטלי
 
                                                            ****

הוא סידר שיראה רק את התכלת. הוא הוריד את הידיים ובדק את מצב העננים. היה אחד, "אבל ייקח לו קצת", חשב. הוא החזיר את כפות ידיו.
כשהיה צעיר, סיטואציות מסוג זה היו מזכות אותו בעומס מחשבות. לכאורה עכשיו הוא יותר מבוגר, יותר מפוקח (הוא שאל את עצמו אם כדאי להוסיף מרכאות ל'מפוקח', על מנת להעביר ביקורת על עצמו, אבל הניח לכך. לעצמו),  וזה נראה עוד יותר מוזר; הוא שוכב על חול הים עם החליפה הזאת של יום שלישי, ומסתכל אל השמים. מדי פעם מוריד יד לבדוק אם יגיע ענן שיפריע לו עם התכלת, עם המסגרת שתחם, וחוזר לשים את ידיו.
                                                            ****
קטע אינסטרומנטלי
                                               
                                                            ****

פעם, רק מלהכין תשובות למקרה שמישהו המכיר אותו ייתקל בו וישאל למעשיו, שישאל אותו למה הוא שוכב על החול ומסתכל למעלה, הוא היה נושא איתו ארסנל תשובות שלא נגמר. עם הזמן זה השתנה.
בתחילה היה שולף שהוא מנקה את הראש מיום העבודה שלו, ומאלתר איזו קללה שהכין מבעוד מועד. שפת הגוף שלו תמיד הייתה מוכנה לכל תרחיש; כשהיה קטן, היה רואה אחרים עומדים ליד לוח הכיתה ולא יודעים מה לעשות עם הידיים, אפילו כשידעו את התרגיל מצוין. משם זה התחיל.
                                                            ****
קטע אינסטרומנטלי
 
                                                            ****
אז להתראות מותק. אפילו לא איכפת לך.
אומר,
לקחתי איתי יותר מדי אנשים בפנים, והם מתקדמים. אנושיות יתר, גם היא, חוסר אנושיות. והאנשים? הם כבר בהלאה.
אומר,
אקח את בגדיי, הייתי  שוטה  יותר מדי זמן.
 
                                                            ****
 

אחרי זה, בתקופה אחרת של החיים שלו, היה פשוט אומר שהוא מסתכל על השמיים. מסדר מלבן פתוח עם ידיו משני צידי עיניו, מנקה את העננים, ומסתכל למעלה. ככה, בעזרת האמת הפשוטה שעיקלה אנשים היה בוחן את הסביבה וגם מנער אותה מעליו באותו הזמן. אנשים לא יכולים לאמת הפשוטה.
                                               
                                                            ****
אפשרות לקטע אינסטרומנטלי
 
                                                            ****
היום, כששכב על החול, חשב לאן נעלמו לו החיים. הוא החליט לקום ולעשות משהו עם עצמו, אבל בסוף שכנע את עצמו לשכב עוד קצת; ל'שמים' אין צורת רבים  והזמר אמר "אם אתה האחד שבא לבדר אותי, ובכן, אני מבודר". זה היה טוב ככה. הוא נשאר עם עצמו אם כן.

פיטר גרין,   In The Skies  ,1979

*לשמיעת fool no more מהתקליט  לחצו כאן

*לשמיעת כל האלבום לחצו כאן

*לשאר הפרוייקט לחצו כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז  On אוקטובר 31, 2007 at 3:14 pm

    נכון מאוד. יפה כתבת

    ו"ברקיעים" של פיטר גרין הוא אחד מהאלבומים הטובים ביותר שיצאו ב-1979 – וכדאי להזכיר רק שסנואי ווייט מנגן איתו דואו-גיטרות בקטע המופלא "סלאבו דיי" (בתחילת הצד הראשון. בתקליט.)

  • אודי שרבני  On אוקטובר 31, 2007 at 3:20 pm

    תודה בועז

    כן, סנואי וויט שם. אותו סנואי שמוכר בארץ כמעט רק בגלל בירד אוף פרדייז
    וחבל
    אבל עוד יותר חבל שפיטר גרין, לא מוכר או יותר נכון לא מוכירים אותו כמו שצריך. הוא נשאר היכן שהוא רק לחובבי גיטרות.
    ליטל דרימר שלו גם תקליט ענק.

  • חן  On אוקטובר 31, 2007 at 3:44 pm

    יפה הטקסט ויפה האלבום הזה. אני שומעת פעם ראשונה – תודה על הקישור.באמת יש בו מן אוירת חופים כזאת.

  • אודי שרבני  On אוקטובר 31, 2007 at 4:06 pm

    תודה חן.
    שמח שפתחת את הלינק לאלבום.

  • שרון  On אוקטובר 31, 2007 at 7:32 pm

    פרוגרסיב רוק, מוזיקה של מוזיקאים. מפחדת. היחיד שאיך שהוא גרם לי להתגבר על הפחד היה מייק אולדפילד, אבל רק כי הוא חתיך וניפק להיטים קליטים

    בזמני, בנים היו משמיעים פרוגרסיב רוק לבנות, כדי להרשים אותן. החרמנות והחצ'קונים וקינג קרימזון ויס.

    האם פיטר גרין ש ייך לקבוצה הזו?

  • אודי שרבני  On נובמבר 1, 2007 at 1:37 am

    לשרון
    ממש ממש לא,
    פליטווד מאק של תקופת גרין, ותקליטי הסולו שלו הם בעיקר בלוז, ואם לא בלוז אז בנויים על קווי המתאר הזה
    יש לינק, כנס,, תירשם, זה ממש מהיר בסאונדפדיה

  • בועז  On נובמבר 2, 2007 at 9:24 am

    אין שום קשר בין פיטר גרין, פליטווד מק (המוקדמת והמאוחרת) לבין פרוגרסיב

    למרות שגם את זה, וגם את זה אני אוהב
    (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: