תמונה וטקסט, טקסט ותמונה (59)

            

ככה, מאחורי עמוד בית הקפה, מישהו מתעורר לו. לאט (שהרי אין שום משימה הדורשת קימה-אולי מלבד הלחנה).  קוראסון מופרד ומועבר מצלחתו אל  צלחת כוס הקפה. כסא פנוי, ריק. מוכן למישהו חדש, או מנגד עבר מישהו אחר. מעטפה של שליחת מכתב לחו"ל משמשת לשרבוט אינסופי. בין זמן לזמן. בין המתנה להמתנה. בין התעוררות אחת לאחרת. העט מונח.
שיגרה של קימה במקום שמקבל בחיבוק יקיצה איטית.
 
                                                            ****
שתיית קפה של התעוררות אולטימטיבית חייבת להגיע עם שני מרפקים שעונים על שולחן הפורמייקה. זמן ההמתנה בין שלוק לשלוק-  גם הוא צריך להיות עם שני מרפקים שעונים על שולחן הפורמייקה. אתה צריך להתעורר לאט, לאט. אתה צריך לסקור. סקירה היא דבר ממנו עולים דברים טובים בדרך כלל. זהו זמן טוב לתמונה שנפרדת מטשטוש אישוני, לנוף נשקף, להתבהרות על ידי התעוררות רגועה. זהו זמן טוב להלחנת הרגע אם כן (ותעוף בחזרה).
 
                                                            ****
מבט מציץ מאחורי עמוד זה רק לאנשים שאוהבים להתעורר לאט. לאלה הרבים עם השמש המאיצה ובסוף נכנעים לה.  ובכן יש ימים כאלה. העמוד משופשף, עומד באמצע הסיטואציה כמו עמדת שידור שלא ממוקמת טוב במשחק כדורגל; ישנו עמוד בדרך להתקפה מתפרצת,  כמו עמוד בהופעה חייה; שם ישנו זמר שתצטרך להיות באלכסון כדי לראות אותו (שתצטרך להיות מוחזק קצר כדי לשמוע את יצירתו).
ישנם ימים בהם החלימה מתערבבת לה עם החלימה בהקיץ. יש ימים בהם האושר מֶפעם, מתערבב לו עם הרצון לחלום ונכנע לו- מועבר על ידו. הנה, שלוק מהקפה ואתה בסיטואציה.
כן, זהו זמן טוב למעבר מוזיקלי. זהו זמן טוב ללגימת קפה ותפיסת הרגע על ידי תפיסת הרגע. כן, כן (כן).
 
                                                            ****
שם פרטי כמו שם משפחה זה לא דבר של מה בכך.
תאמרו; אתה מחפש בכח, אומַר; אין לי מה להגיד. קוראסון מופרד ומועבר לצלחת כוס הקפה. מופרד לכדי צילום המשדר שיגרה (המשדר ביס, המשדר שיגרה), פלומת שיער שעם השנים נשארת בקדמת הראש ללא קשר לאחיותיה היא שם משפחה כשם פרטי.
תאמרו; אתה מחפש בכח, אומַר;  זהו זמן טוב לחליל צד אם כן.
 
                                                            ****
לוח המודעות העגול משתקף ביחד עם שאר הרחוב בזכוכית בית הקפה. לוח מודעות עירוני, עגול, כזה שמודעותיו לא מספיקות להחזיק חיי דבורה; מיד הן מכוסות במודעות אחרות. לפעמים בצורה מלאה, לפעמים רק ברבע הימני של המודעה, לפעמים רק בכתף, לפעמים רק ברגל שמאל. למעשה, לוח מודעות בעיר הגדולה (של פעם) היא התחרות האמיתית.
ממול, בבית הקפה, ישנה התעוררות. איטית.  זה תמיד ממול. בית הקפה הוא מסוג בתי הקפה הזוכים לרנסאנס על ידי אזכור בשירים אחרים שיבואו בעתיד; גרה בשניקין, שותה בקפה? נכון. אבל כמו פשטותם של דברים אחרים- ישבו כאן קודם.
זהו זמן טוב לשם-טוב לוי, אם כן.
                                               
"התעוררות", שם- טוב לוי, 1981
עיצוב עטיפה; יהודית אייל
צילומים; ג'ראר אלון.

* לשאר הפרוייקט לחצו כאן

* לשיר הנושא, "התעוררות", לחצו כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון  On אוקטובר 24, 2007 at 1:00 pm

    ואללה, חלפו עשרים ושבע שנים מאז האלבום הזה? הרבה אוויר עבר בחורים של החליל, הרבה שערות נשרו

    דרך אגב, גם לשלמה גרוניך יש עטיפות מדהימות
    פשוט מדהימות

    למשל, צמר גפן מתוק

    טוב, אתה יודע, הוא שלמה גרוניך

  • אודי שרבני  On אוקטובר 24, 2007 at 1:42 pm

    גרוניך יגיע אני מקווה, כמובן

  • שמרית  On אוקטובר 26, 2007 at 12:57 pm

    יש לשניהם-שמי ושלמה- את "אלבום משפחתי"
    עוד כשהיו גיסים!! הם היו נשואים לשתי אחיות
    עוד אלבום משובח ביותר…

  • אודי שרבני  On אוקטובר 26, 2007 at 2:37 pm

    תודה שמרית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: