לאן אתה חושב שתיקח את כל זה

"לאן אתה חושב שתיקח את כל זה", שאל אותי באותו יום ולא הייתה לי תשובה. אם הייתי מנסה לחשוב טוב אז הייתה צצה לה אחת, כן.  אבל תשובות שכאלה, מהסוג שאתה צריך לדלות מרחבי מוחך, אלה המשוטטות שם, רבות בתחרות על פתח המילוט כמו זרעים  מסרטי הסברה על חיי מין בעזרת הנפשה קומית- רק היו גורמות לי להתמודד עם עצמי. הכנת קפה מצידי, מספקת.
ניגשתי לקומקום שעמד בפתח המטבח, רוקנתי את תוכנו ומילאתי מחדש. נזכרתי בפעם הראשונה שגיליתי שהרתיחה מהירה יותר אם יש פחות מים. זה הפתיע אותי בתחילה, ואחר כך נראה לי הגיוני ביותר. לפעמים דברים הם סתם הגיוניים, בלי שום תחכום. או אולי "לפעמים דברים הם סתם הגיוניים ללא שום הגיון", אבל זה כבר היה יותר מדי.

במשך השנים  התמקצעתי בזה עד לכדי מדידת כמות מדויקת לכל סוג של כוס שהיא , ישר מהברז, ועם הזמן יכולתי ליצור זמן המתנה מינימלי לכך, להמתנה. בתחילה הייתי ממלא כוסות ומרוקן אותן לקומקום. אחרי זה כבר הדברים הגיעו לבד. אחרי זה ערערתי את עצמי בכוונה בכדי לא להיות שאנן למקרה שאורח יגיע.
אני לא יודע לאן אקח את כל זה.

                                                                        לבוב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חן  On אוקטובר 13, 2007 at 8:09 pm

    לא בטוח שבהנתי את העניין עם הכוסות אבל
    עשו פעם סרט ישראלי על דילן שנקרא
    כל אחד והבוב שלו
    welcome to the (bob fun)club.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: