תמונה וטקסט, טקסט ותמונה (56)

           

אהבת אותי כשעמדתי שם אז, כמפסידן.
אני לא אוהב את מה שאת מייצגת כשאת מפחדת ממני.
כמנצח.
ובכן,
קודם ניקח את מנהטן, אחרי זה את הפרפראזה.
 
                                    ****
אני מגיע עכשיו לקחת מהם את זה בחזרה.
זה הרי תמיד, "הם", אבל אני אסתדר עם זה, עם המכשול שאני שם לעצמי, דרכם.
של ה"הם", של הביטוי. אבל אני אסתדר עם זה כבר.
הם שמו אותי שנים בשעמום, כביכול בשביל לשנות את המצב מבפנים.
"כביכול". זה תמיד בסופו של דבר "כביכול", אבל את יכולה להגיד במקום "עלאק", זה פחות מאולץ, פחות כביכולי.
הם שמו אותי שנים  בשעמום, עלאק בשביל לשנות את המצב מבפנים.
ובכן, הנה אני עם חליפה ובננה מקולפת, מייצג קצוות.
ובכן,
קודם ניקח את מנהטן, אחרי זה את הפרפראזה.
 
                                    ****
ובכן,
מאיפה יוצאת בננה לבנאדם עם חליפה? זאת אומרת,
איפה היא מוחזקת בזמן חליפתי.
כיס ז'קט של לאחר שליפה. קצת פתוח. היא מוחזקת בחליפה. את רוצה את הבחוץ שלי או את הבפנים?
אבל לא, אל תיגררי לדוגמאות מקצרות תהליכים דוגמת ליצנים עצובים; לא כל ליצן הוא עצוב מבפנים, זה רק בשביל לקצר תהליכים עם השמחה שלו, שלך עם הבחוץ שלו.
ככה זה עם חליפה ובננה. לא הבננה היא האמת, גם לא החליפה.
זה ביחד.
אבל לא, אל תיגררי לדוגמאות מקצרות תהליכים דוגמת אנשים ציניים; לא כל ציני הוא מתגונן, זה רק בשביל לדעת איך לאכול אותו, את הבננה.
ובכן, אני הגבר שלך.
ובכן,
קודם ניקח את מנהטן, אחרי זה את הפרפראזה.
 
                                                ****
איזור מחולק לשני צבעים. אפור ושחור.
איזור עם מרחב אינסופי מאחור, שיער משוח היטב. משקפי שמש. חליפה. בננה מקולפת. המתנה. כולם יודעים שהימים טעונים. שהמלחמה הסתיימה? כן, שהעשירים מתעשרים.
ככה זה הולך. כולם יודעים שכולם יודעים.
קודם ניקח את מנהטן, אחרי זה את הפרפראזה.
 
                                                ****
מותק, קחי את הוואלס הזה. איך שהוא. איכשהו. מהול. הכל הרי מהול (אבל רק לאנשים שיכולים להתמודד עם מחשבות מהולות) חליפות, בננות, מעמדות, תחנות רכבת, משקפיים, שם של שיר בשם ריקוד שהמנגינה שלו כמו שם השיר, קחי את הוואלס הזה, הוא שלך עכשיו.
ובכן,
קודם ניקח את מנהטן אחרי זה אלך לדבר עם הנק וויליאמס. אשאל אותו על בדידות.
 
Leonard Cohen, I'm your man, 1988

*לשאר הפרוייקט לחצו כאן 
 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון ג  On אוקטובר 3, 2007 at 6:07 pm

    שהבננה היא ממקום של "ליאונרדולה', תאכל את הבננהל'ה" יענו, אמנם אני הגבר שלך, כותב לך ואלסים בחושך בקול חרוך ואלגנטי, אבל כולם יודעים את האמת: אני ילד שצריך את הבננה שלו ואת האימא שלו שתרדוף אחריו עם הבננהלה. לא הבננה של זכרותי, אלא הבננה של ילדותי, והיא גם הבננה של זיקנתי"

    ועובדה, האיש עבר משירי אהבה לשום אישה, לקואני זן
    מלחשושים ומטפורות יהודיות לשתיקה בודיהסטית

  • אודי שרבני  On אוקטובר 3, 2007 at 7:56 pm

    תודה שרון
    שתיקה מגיעה בסוף, אין מה לעשות. אבל אם היא באה עם עבודות פרך כבר מסננים משהו מתחת לשפם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: