של מי השיר הזה לעזאזל?

כל מה שהוא רצה באותו לילה, זה להגיע עייף אל המיטה שלהם. הוא נהג עוד ועוד, בהתחלה זה היה רק בגלל איזה שיר שהתנגן ברדיו. "אני לא אבזבז שיר כזה", הוא חשב לעצמו, אז הוא לא לקח את הפנייה במחלף. אחרי זה המשיך עוד קצת, רק בשביל לנסות לתפוס עוד שיר טוב, אבל כשלא מצא אחד כזה סגר את הרדיו, והצית לו עוד אחת. הוא תכנן לעשות פרסה בצומת של הפרדסים, "חמישה קילומטר וזהו", אבל הוא לא היה מספיק עייף לטעמו. הוא המשיך עוד מחלף, ורק אז הסתובב.
על הדרך הוא ראה עלמה צעירה תקועה עם אוטו. לפי איך שהשיער שלה היה משוך לאחור, הוא חשב שזה יהיה מעניין לראות מה העניין שם. זה היה הדוק, משוך לאחור, עם גומייה לבנה שמנקזת הכל לזנב אצילי. "זה בטח עובד באיזה משרד". הוא שלף עוד אחת מכיס חולצתו, והצית. לאחר מכן הוא עצר.
היא ישבה על אבן, רגליה היו משוכות אל בטנה, כאילו המתינה למשהו. מדי פעם הסתכלה על כפות ידיה.
הוא הציע לה סיגריה בהתנצלות מסוימת. הוא הרי היה מודע לכך  שכמה נהגים הציעו לה עזרה, צפרו בחרמנות,  או לפחות העלו במחשבתם  "לעזור לו, לפרח הזה",  אבל כנראה לא היו עייפים כמוהו, או שסתם מיהרו. הוא עצר, והציע סיגריה בהתנצלות.
הם ישבו זה לצד זה.
מהמכונית של הנערה הייתה קלטת של איזה זמר שהתנגנה. הוא לא הכיר אותו. זה לא קורה לו הרבה, שהוא לא "מכיר זמרים",  פעם אפילו עשה התערבות עם צדיקוב מהשכונתית ולקח ממנו מאתיים דולר. מאתיים דולר להתערבות מחורבנת! רק הוא יכול להתערב על כאלה שטויות, ועוד בכלל לא להיות היוזם. הוא פשוט היה שם, כמו בעוד הרבה מצבים אחרים.
 הם ישבו בפאב השכונתי, כשהג'וק-בוקס (ככה הבעלים קרא למכונה הזאת, כמעט באופן אובססיבי למרות שכולם אמרו לו שפה זה לא אמריקה) הגיעה עם מילוי חדש של תקליטורים. "זה הזמן לסוף ההשתחצנות שלך", צדיקוב  הניף את כוס הבירה שלו. הוא תמיד רצה להיות סקוטי, צדיקוב, או לכל הפחות אירי חסר שיניים. "בוא נעשה ראש בראש. מי מזהה ראשון את הזמר.", אבל הוא רק חייך. גם אחרי המאתיים דולר היה לו אותו חיוך.
אבל את הזמר הזה הוא לא זיהה, וזה לא סתם שיר ברדיו. היא שומעת קלטת שלמה מזה באוטו.

                                                            ****
 
הוא פיהק בערך כל חמש דקות. הוא היה רוצה להגיע לפיהוק כל שתי דקות, אבל בינתיים גם זה טוב. הוא נזכר במה שהוא אמר ל-מ' אתמול בלילה. "תני לי להתגעגע אליך קצת", היא לא כל-כך הבינה מה הכוונה שלו, הוא ניסה להסביר לה שזה דווקא משהו טוב, שהוא נהנה לחשוב עליה שהיא לא לידו, אבל היא רק התרגזה עוד יותר. "זאת הבעיה איתך". כשהייתה עצבנית, הייתה מדגישה יתר על המידה את ה-ך'. בחיבוקים של אחרי, הם היו תמיד צוחקים על זה.
 "זאת תמיד הייתה הבעיה איתך. אתה לוקח פאוזה מה'רגע', אתה אף-פעם לא שם. אתה רק נהנה לחשוב עליו ברוורס."  היה נדמה לו שהיא מחתה דימעה. "הקפה והסיגריה המזורגגים של אתמול, מהם אתה תמיד נהנה יותר."
 
הוא כיבה את הסיגריה. גם העלמה הצעירה סיימה אותה במקביל. הם ישבו עוד קצת זה לצד זו, עד שהיא קמה ונסעה.
מ' כבר ישנה כשהוא הגיע הביתה. היא שכבה  על ביטנה, ידיה היו סגורות מתחתיה. הוא נכנס למיטה, ונשק ברכות על עורפה. הוא שכב כמו בול עץ, כל גופו היה מאובן, ונשמותיו היו כבדות. הוא אהב את זה. הוא עצם את עיניו.
"של מי השיר הזה לעזאזל?" הוא ניסה עוד פעם. "פעם אחרונה ודי", הוא אמר לעצמו. 
 
 
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ח ל י  On אוגוסט 13, 2007 at 4:56 pm

    יפה. מאד מצא חן בעיני 🙂

  • חן  On אוגוסט 13, 2007 at 6:07 pm

    מבוסס על חלום?

  • אודי שרבני  On אוגוסט 13, 2007 at 7:38 pm

    חלי, תודה לך.

    חן,
    לא. שום חלום.

  • ח ל י  On אוגוסט 13, 2007 at 8:26 pm

    נכון שזה מוזר איך על פוסטים ענייניים, בעיקר אינטרנט אבל גם פוליטיקה וככה יש תגובות ותגובות ועניינים, ועל פוסטים קצת פרוזאיים, שעניינם כתיבה פחות עניינית, יש תחושה שמה בעצם אפשר לכתוב כתגובה, שזה יפה? שזה נוגע ברגש? ואז מטבע הדברים יש מעט תגובות יחסית לפוסטים האחרים?

    הסתבכתי בהרבה מילים דומות אבל אין לי כח לערוך 🙂

  • אודי שרבני  On אוגוסט 13, 2007 at 8:31 pm

    נכון.
    אבל אין מה לעשות. אני למשל כשאני קורא אצל מישהו אחר, אז אני כותב את ה"יפה" אפילו שהוא לאקוני, ודי מרגיז. אבל לפחות זה.
    ובקשר לתגובתך חלי:
    נכון

    (אייקון של חיוך)

  • סנדי ש.  On אוגוסט 14, 2007 at 2:14 pm

    אהבתי את דמות המם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: