תמונה וטקסט, טקסט ותמונה (35)

 

                  

גיטרה לס פול, היא תמיד כבדה יותר. שקע בכתף מתקבע, אתה לומד עם הזמן איך לתמרן איתו. עם הזמן יהיה יותר קל (תתרגל למה שאין היא אומרת).
מי אתה?
בוא נוסיף לוגו של צורת "לב"?  זה הרי שם משפחה שאפשר לשחק איתו בגרפיקה.
עם הזמן לא צריך קוריוזים.
עם הזמן יהיה יותר קל?
פתחו תחנות לאיתור קרובים.
 
                                                            ****
צללית של מישהו, אחד. אוחז בגיטרה, מסתכל על הצלם; אתה באמת יודע שהוא מסתכל על המצלמה, על הצלם? אולי לא, הרי בצלליות אי אפשר לדעת לאן האישונים הולכים, אבל הם תופסים מצבים, הצלליות. האנשים של האישונים הלא מקובעים, תופסים מצבים יותר מכולם. סיפור יפה לשמוע מרחוק.
אתה לא צריך להיות בפנים בשביל זה. הוא לא צריך להיות בפנים בשביל זה.
(ומדברים, ומדברים, ומדברים).
 
 
                                                            ****
צללית של מישהו מחזיק גיטרה.
כפתור מיתרים של גיטרה נפל בטעות, אבל לא חובר שוב; זה טוב שיש איזה משהו חסר בתמונה ("איך שמת לב לזה?"). זמר שלא יודעים מי זה, מדבר אליך בדרך הכי אמיתית; דרך המוזיקה, הטקסט. לחיצה עדינה, משחררת כפתור.
"יש אחד, עמיר לב", היית אומר, סופר שוב שלוש שניות, מחמם את עצמך כבר קדימה, על התשובה של זה שממולך.
(שלוש, שתיים, אחת).
"ההוא ששר את "זה כל הקסם?"
(לפעמים זה מגיע בשתיים)
"לא, זה לב אחר, אבל יש שם גם שיר עם 'קסם', בסוף".
הם תמיד נפלו אז, בתקופה ההיא. עוד לפני שנשמת, כבר הסברת; להסביר לפני המשפט הראשון זה דבר מעייף מאוד; אתה כבר אחרי התשובה הראשונית של זה שממולך.
 
                                                            ****
"אז איך זה מתחבר להיות רוקר וגם מורה למתמטיקה?"
הטרוף שבשגרה הזאת, לא היה קיים אז.
(ומדברים, ומדברים, ומדברים).
           
                                                            ****
עדת מאמינים, זה תמיד מתחיל ככה. אחרי זה, נחלת הכלל מגיעה ("לא מחליפה חולצה לקראת הסתיו?"), אבל גם נחלת הכלל, גם היא עדת מאמינים כאן; זה אליך באופן אישי, אבל לכולם; "אני אומר לך שאליי זה יותר", מישהו יגיד, אבל אי אפשר להשוות רגשות. אין תחרות מי מרגיש יותר.
נחלת הכלל, אם כך, היא יכולה להיות גם עדת מאמינים.
 
                                                            ****
"אז איך זה לגור בצפון? רחוק מההתרחשויות?"
 הטרוף שבשגרה הזאת, לא היה קיים אז.
(ומדברים, ומדברים, ומדברים).
 
                                                            ****
"משבר התקליט השני", כבר דשתי בזה (ומדשדשים, ומדשדשים, ומדשדשים), מציאות על פי משפטים, דפוסי מחשבות הולכות על פיהם, בסדר, אבל תקליט שני שכולם חושבים שהוא הראשון, מה זה עושה לתקליט עצמו? ועוד יותר מזה: מה הוא יעשה לתקליט שיבוא אחריו?
תשובה במהופך; .בוט רתוי דוע ישילש טילקת.
 
                                                            ****
אני אוהב לשמוע אותו מדבר. כמו שהוא אוהב לשמוע את ההוא מדבר. שלושתנו היינו, באותו זמן, בתקופה טובה, וזה לא קורה (קרה) לנו הרבה.
 
                                                            ****
"אתה בעצם מושפע מהכותב האמריקאי ההוא?"
הטרוף שבשגרה הזאת, לא היה קיים אז.
(ומדברים, ומדברים, ומדברים).
 
                                                            ****
 
עם הזמן זה מתפתח, ואתה מכיר הכל; סדר שירים, שיר ירידה להדרן, עכשיו הוא מאבד את החיים שלו בשש שעות (עכשיו הוא שואל את עצמו אם להוסיף את השורה הזאת. עכשיו הוא מוסיף אותה בלי לשאול את עצמו. עכשיו בכלל לא), לבד עם בסיסט, עכשיו אתה מזהה מישהי שהייתה בהופעה הקודמת (והקודמת, והקודמת, והקודמת), טאפינג ביד שמאל  בערב ראש השנה, עכשיו הסולו שמרים כל גג של כל בנין שהוא, עכשיו הלחיצה על הפדל
בגרסת
הופעה; מסכן אריה- זה  אפילו לא יום עצוב כמו שחשבו. אין לזה הקדמה, וגם אחרי זה, כלום. אמיתי.
                                   
                                                            ****
הכי מוזר שלא ידעתי מה ארצה אם אפגוש קוסם שיודע לעשות הכל.
הכי מוזר שהתהלכתי חופשי בלי פיקוח בעולם הזה תחת מחשבה שיש בכלל כזה קוסם.
 
                                                            ****
צללית של מישהו, אחד. אוחז בגיטרה, מסתכל על הצלם, אל המאזין; הוא לא יודע איך ייצא, אבל הוא מגיע איך שהוא, בשביל עצמו. אחרי זה, מי שבא, בא; "אני את השיר שלי כתבתי, עכשיו זה הצלם כותב את השיר שלו על השיר", יאמר שנים אחרי זה.
גג ברחוב מאז"ה, חזרות במשך שבועיים; אתה רואה אותה ברחוב נחמני, אתה רואה אותם.
הטרוף שבשיגרה הזאת, לא צריך קוסם בשביל זה.

 

 
עמיר לב,"עמיר לב", 1995

 

צילום: רונן ללנה

עיצוב גרפי: רועי אבנטוב, רענן אליזוב
 
 *קטעים רלוונטים נוספים:

אף אחד לא אמר שום דבר/ ריימונד קארבר, עמיר לב ואני

ראיון עם עמיר לב

אם אתם לא רוצים אותי אז אני ארד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חן  On מאי 1, 2007 at 3:28 pm

    חופשי אחד שמוריד.

    אבל איכשהו עם הזמן פיתחתי עמידות אליו(וגם לקראבר)

    אתמול בערב השמיעו ברדיו את השיר הזה עם העננים והמלחמה – את ואני את ואני
    ופתאום (אפילו) חייכתי לעצמי תוך כדי נסיעה.

    והטקסט עם התמונה פוגע בול. יש לי חשד שזוהי תחילתה של התמכרות חדשה.

  • אודי שרבני  On מאי 1, 2007 at 9:31 pm

    תודה חן
    התכוונת לשיר "עננים שחורים. שיר מופלא שבגירסת ההופעות מקבל שינוי בסוף.

    אני מאוד שמח שאת אוהבת את זה היום, ובכלל…
    זה פרוייקט שאני מאמין שיהיה ממנו מעבר, לכי תדעי.

  • אור אליאב  On מאי 3, 2007 at 11:56 am

    הקול המלנכולי (הוא אי פעם מחייך?)
    הוא מצליח לצבוט לי בלב בלי ידיים מבלי להתאמץ בכלל (איזו עזות מצח)
    במיוחד במשפט הזה, "תמיד שאני אומר את האמת אוטובוס עובר ברעש"

  • חיליק  On מאי 3, 2007 at 12:17 pm

    אולי לא נפל כפתור…אולי זו בס חמישה מיתרים?

  • אודי שרבני  On מאי 3, 2007 at 2:03 pm

    חיליק, זה לא בס של חמישה מיתרים…
    אור,
    כן, זה משפט טוב. אני זוכר ששמעתי את יהלי סובול אומר שזה גם אחד המשפטים הנבחרים שלו.

  • עופר  On ספטמבר 27, 2007 at 4:15 pm

    אני אוהב את עמיר לב, והצלחת בתיאור שלך (במיוחד על ההסבר הראשון למישהו שלא מכיר) להגיע פנימה.

    אני זוכר שפעם שמעתי את "היא מספרת לי הכל" ברדיו והשדרנית הקדימה ואמרה שהיא לא מבינה מי הבחורה שסיפרה לו איך כל הבחורות מרגישות…

  • אודי שרבני  On ספטמבר 27, 2007 at 4:18 pm

    תודה.
    "מספרת לי הכל" שיר אדיר, עם סולו גיטרה מעולה של מוטי ביקובסקי שנגדע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: