דיאלוגים משבת בבוקר (מתוך סדרת כתבות בעיתון "העיר")

שבת בבוקר ויש דרבי נוער בין מכבי להפועל. איזה כמה אדיוטים, מאלה שיורקים  עם הלשון דרך הרווח של השיניים, הגיעו לקריית שלום בשביל לעשות בלאגן. שלום טקסי עם נשיקה על כל לחי והם מתגודדים בפינה. "מחפשים עניינים" כמו שסחרוף שר. גם לאוהדי כדורגל יש קבוצת נוער, אומנם אין לנו בישראל סיפורי מסיבות קולג' של אחוות סטודנטים ומשימות הוכחה, אבל כנראה שבשביל לעלות לבוגרים של בלומפילד אתה צריך להוכיח את עצמך במשחקים של הנוער; "הנה, עשיתי בלאגן במשחק של הנוער בשבת, אני יכול לשבת לידך, חוליגין בכיר?" (תעשה קפה. 2 סוכר, אחרי זה נראה).
שעתיים קודם, קריית שלום זה הדבר הכי תמים שיש. הכי רומנטי אפילו. ילדים קטנים מלווים בהורים מסורים חיים את הדשא, את האכזבות, את ההצלחות, את התשוקה. הם מאפסנים  בלי לדעת התרפקות  נהדרת של שבתות; אומנם בספורט, אבל כזה שמכיל בתוכו  כמעט את כל מהות החיים. זיכרונות צפופים כמו חתימות  על כדור דיאדורה.
יש שילושים שמתקיימים בשבת בבוקר. הם מתחילים אומנם בתחילת השבוע, אבל בשבת הם מגיעים לתפוקה המקסימלית שלהם. כל פעם מחדש. כל שנה מחדש. כל דור חדש; הורה/ ילד/ מאמן –מנהל.

 

צילום, ברני ארדוב

 

                                                            ****

"המאמן, שמתי היום חמישיה!"
"כן, אבל כולם ברגל ימין"

(מתוך: "סטטיסטיקה סופרים במדרגות", 2015, הוצאת פאראפרזה)

 
 יהודה לבני, 68, יסגור עוד ארבע שנים חמישים שנה כמאמן ילדים. אורי סלימאן, לדוגמא, הוא שחקן עבר הכי מבוגר שאותו אימן לבני. חמישים שנה-לך תזכור. לבני זוכר. 
באיזה גיל מגיעים היום למכבי?
"ילדי 2001 כבר רשומים לביה"ס לכדורגל."
תן לי את הפעולה הראשונה שאתה עושה באימון הראשון
"קודם כל אני מחלק כדור לכל ילד, נותן לו לעשות מה שהוא רוצה. לראות את הרגש לכדור. אחרי זה להקפיץ, אני בודק אם יש לו רגל "חיה" או "מתה", ככה אני קורא לזה."
אתה יכול לדעת לפי האימון הראשון למי יש את זה?
"אני יכול להגיד לך מי מוכשר לכדורגל. זה לא אומר שלאחר לא תהיה התפתחות, אבל כן."
איך אתה בוחר תפקיד לילד?
"זה נורא אישי. בדרך כלל המהירים, התחבולנים הם שחקני ההתקפה, הפחות מוכשרים טכנית, הם הגנה"
בסופו של דבר אתה עובד עם ילדים. איך אתה אומר למישהו שהיה בשכונה שלו חלוץ שישחק מהיום בלם?
"קודם אני שואל מה התפקיד שלו. רוצה חלוץ, שם אותו חלוץ. אחרי זה, אם אני מעביר תפקיד והוא שואל, או לא מרוצה, אני מסביר לו במה הוא לא היה טוב ומה עדיף לו". 
וההורים, יש טלפונים? אומרים לך שהבן שלהם מצוין?
"כן, אבל מצוין שלו זה לא מצוין שלי".
יש כאלה שלא עוברים מהבית ספר לכדורגל לליגה
"כן, אם הם לא טובים מספיק אז הם נשארים בביה"ס. המאמנים של הביה"ס הם גם המאמנים של אותו גיל בליגה, כך שהם יודעים מה קורה"
איך מודיעים לילד שהוא לא טוב?
"לאט לאט. יש לנו על אותו גיל שתי קבוצות".
ומצד שני, מכבי תופרים קבוצות עם 15-0, איך מורידים את הילדים לקרקע?
"אומרים להם להוריד את האף ישר אחרי משחקים. אגב, אנחנו לא מחלקים גביעים על מלכות שערים, אלא "מצטיין" זה שכלול של התמדה, תלמיד טוב, מצטיין במגרש, מסור".
מתי אתה רואה שהילדים של מכבי מקבלים את הבום של המציאות?  
"התוצאות הגבוהות יורדות בהדרגה, עם זה אין בעיה. הבעיה היא במעבר בין הנוער לבוגרים"
בתור מאמן כמעט 50 שנה, תן לי משהו שלא מקפידים עליו באימון, טכנית
"משחק ראש ותנועה ללא כדור".
                                                            ****

 

צילום, ברני ארדוב

                                                           ****

" שמתי היום חמישיה!"
"יופי. לך תאכל תפוח".

(מתוך: "דיאלוגים שכנראה לא יתפסו")  

                        
אפרים בן ארי, דוקטור בפיזיולוגיה של המאמץ, עובד עם מכבי תל אביב. ומאמין בשינוי הדרגתי.
מה השלבים?
"להשריש ולאמץ משמעת תזונתית ספורטיבית והרגלי תזונה נכונים. חייבם להתחיל בגילצעיר. אחרי זה מה רצוי, ממה חשוב להימנע, מקומם של השלמות תזונתיות, למי ולמה."
תפריט מותאם לכל שחקן?
"בדיוק. אנחנו עושים בדיקות דם, ברזל, נותנים לילדים תפריט אישי ויומני מזון ופועלים בהתאמה אישית"
זאת אומרת שאין כבר משפטים כמו "כולם 3 תפוחים כל יום"  
"יש בגדול, אבל יש יותר התאמה נקודתית גם לזה שממילא אוכל 3 תפוחים ביום וחסר לו משהו אחר"
לא חסרים הילדים שיסמנו 3 תפוחים, אבל לא אכלו אפילו אחד
"בסדר. אנחנו מודעים לזה, הפעולה הגורפת היא שקובעת. לוקחים בחשבון זיוף לכן מרחיבים את הסקאלה. נעים בין הסקאלה האישית לעקרונית".
יש שיתוף פעולה עם ההורים?
"לא היה הורה על פי המציאות, שהרים גבה שאמרו לו על תזונה נכונה. ההורים שמחו."
ואיך המאמנים של היום עם זה?
"אני לא מאמין בשינויים חדים. אם מאמן ילדים לא מרכיב בגלל ילד הלך לישון מאוחר, אז עדיין לגבי שתית קולה זה לא כך. זה עדיין לא שם".
לא רוצה להלשין אבל רבע שעה אחרי משחק ראיתי ילדים אוכלים ג'חנון…
"בסדר. העניין יעבור לאט לאט. אנחנו לא פועלים על דרך השלילה, אלא על האיזון. אני לא אגיד לבעל הקיוסק לא למכור כך וכך, אבל אבקש שיוסיף דברים מסוימים."

                                                            ****

"המנהל, שמתי היום חמישיה!"
"כן, אבל למה זרקת את התפוח על הרצפה ולא בפח?"

(מתוך: "המנהל והילד שהבקיע חמישיה", הוצאת "האפסנאים" )

דובי טלית, מנהל קבוצת הנוער של מכבי תל אביב נמצא במכבי תל אביב זו הקדנציה השנייה.
דובי, מה זה מנהל בגילאים האלה
"מה שאמור למעשה היה להיות זה שמאמן צריך להתעסק בנושא המקצועי, ובמציאות מה שקורה  בארץ זה שהוא גם מתעסק במשמעת וכל המסביב; מה שהמנהל צריך לעשות".
למה בארץ זה ככה?
"כי אצלנו בארץ יש תופעה לא טובה בייחוד בגילאים הקטנים וזה שמנהל הוא גם הורה של שחקן, ואז הוא לעולם לא יהיה אובייקטיבי, כמה שינסה והמעמסה נופלת יותר על המאמן כי המנהל הוא פיגורה יותר קטנה ממה שהוא באמת צריך להיות"
אתם מובילים 10-0 נגד קבוצה אחרת. מה יותר חשוב, עוד שני גולים או  לשתף את כולם?  אתה נותן מילה למאמן?
לא מבחינה מקצועית, זה כבר המאמן. אבל בדרך מיוחדת אני גורם לו לשים לב לזה (בקיצור, "רני, לך תביא את הקלקר מים ליד המאמן". א.ש).
תן לי את תפקידי המנהל
"מנהל צריך לדאוג למשמעת, למערכת יחסים תקינה בין הורים למערכת"
יש עומס מצד ההורים?
 "זה דבר טבעי. אני הקיר הראשון שסופג את כל החבטות הראשונות ואני ממיין ופותר את הבעיות במרחב שלי. הורים הם אלה שמסיעים את הילדים למשחקים ולאימונים. אנחנו מנסים לנתק כמה שיותר בקטע המקצועי"
כמה משלמים כדמי חבר בשנה?
" 3000 ש"ח לשחקן בקבוצות הליגה, ובבית הספר בערך 2500"
איך אתה יודע, כלכלית, למי לבוא לקראת?
"שאלת המיליון דולר. אני יוצאים מנקודת הנחה שאין מצב שלא משלמים. אין דבר כזה. איך ממיינים את זה, אם ובכלל? תראה אני לא מאמין שזה לכבודו של השחקן והמשפחה  שהבנאדם לא ישלם. בא בנאדם ואומר שאין לו והוא מסכן, והוא שונה מהאחרים"
אבל אין לו
"לכל אחד יש. כמעט אין מצב כזה. לכולם יש , פחות או יותר, אבל יש"
מה זה כבוד? הוא צריך לשלם  לאגודה אבל יש לו  חובות, נגיד
"קודם כל אף אחד לא מכריח אותו לבוא לשחק, הוא יכול לשחק בצופים"
זה יכול להישמע משפט ציני, אבל לא נראה לי שלזה אתה  מכוון
"נכון. אתה נכנס למסגרת שהיא מתוקצבת עם הוצאות וכל אחד שנותן דמי חבר הוא עוזר למסגרת התקציבית."
מה עושה הורה שאין לו כסף?
"מגיש בקשה, עם הוכחות מוכחות ויש ועדה שדנה אם לתת אחוזי הנחה"
כמובן שאם אני אשאל אותך אם יש ילד שהוא כוכב עם בעיות כספיות תגיד שאין יחס מיוחד
"לא קשור מקצועית. בביה"ס אתה יכול לראות ניצנים של כדורגל, בנערים אתה מתחיל לראות מי יהיה שחקן. בנוער כבר שמונים אחוז מהם יהיו שחקני כדורגל".
אתה עושה בדק בית למי יש בעיות תשלום וכו'?
"עושים בדק בית ומבקשים מסמכים מביטוח לאומי, ואחרי שבודקים אם הדברים נכונים ואמיתיים- אז הולכים לקראת."
פעם אחת לגבי לימודים: בודקים שיעורים? הרי כולנו "החתמנו" את המורים שלנו שהיינו ילדים
"חובה על הילדים תוך זמן קצר להביא תשובות. יש יועצת שלנו מהאגודה שבודקת את זה"
אגב בדק בית,  עדיין עושים מדי פעם סבב בשישי ערב לראות מי ישן בזמן?
"בנוער כבר לא, אבל כן. עושים את זה בילדים."
מנהלים שמגיעים לבדוק אם אתה במיטה בעשר בלילה, זה דבר מצחיק. אתה שומע את זמזום האינטרקום, או לכל הפחות טלפון שמודיע על בואו של המנהל, ותוך שניות אתה מתאמן על פרצוף עייף. יש מנהלים שמנצלים את סבב השישי הזה בשביל לברוח משגרת האשה שלהם ונשארים לקפה, ואז, ההורים של השחקן, הם אלה שמתאמנים בפרצוף עייף ופיהוקים. 
                                                            ****

"אבא, שמתי היום חמישיה!"
"וכמה איציק שם?"

(מתוך: "אתה תהיה מלך שערים ולא איציק", הוצאת "ככה לא תצא שחקן")
 

 
 הורים לילדי כדורגל זה דבר לא פשוט. כן, הילדים הם אלה שמפספסים מסיבות שישי, אבל ההורים מצידם, מסיעים אותם בשבת בשבע בבוקר. גם סוג של הקרבה אם תרצו.
הורים של מכביסטים זה בכלל דרגה נוספת; גם אם תביא את הבן שלך כל יום לאימון מהדרום, כשתגיע לחיפה או לב"ש יצעקו לך צפונבון. בגיל מסוים, מכבי צפון ומכבי דרום מתאחדות לכדי קבוצה אחת, ועד אז, בעיקר במשחקי גביע, הן נפגשות לא פעם למשחקים של יוקרה פנימית אגודתית מה שעושה את הדבר ליותר מסובך. חנוך שמעוני, ניצן שגב ועמית חתוכה (שגם משמש כמנהל הקבוצה) הם הורים מסורים ל-בן, יניב, ושקד בני ה-11. בגילאים האלה, הורה-מנהל, זה דבר שכיח.
עמית, איך זה מסתדר שאתה מנהל בקבוצה של הבן שלך?
ניצן: "הוא מסתדר. בכל קבוצה לוקחים את אחד ההורים שינהל אותה וזה מקובל".
בסדר, לקחו אותו, אבל באירופה זה לא מקובל.
עמית: אצלנו זה קיים רק בליגה של השביעיות, אין את זה באחת עשרה"
הבן שלך עושה עבירת משמעת, מה אתה עושה?
עמית: "יש מאמן שקובע".
אני מדבר על דברים מחוץ למגרש, אחריות של מנהל
עמית: "כולם שווים בעיני".
אם הבן שלכם לא עולה הרכב?
ניצן: "אין בעיה, ימשיך עד שיעלה. יהיה שחקן או לא- הוא רוחש פה משמעת עצמית, מסגרת, ולעתיד שלו בתור בנאדם זה יעזור. הוא גודל פה."
לא מפריע לכם שאתם מנצחים 15-0 כל שבת?
עמית: "מפריע מאוד כי לא מתקדמים."
יש לך עצה?
עמית: "כן. לקחת את כל הקבוצות הטובות מכל המחוזות, ולאחד לליגה אחת קטנה".
חנוך: "ברגע שהקבוצה שמגיעה והיא קבוצה חלשה, אז אנחנו נסחפים למשחק חלש. המאבקים הכי יפים של הילדים זה בינם לבין עצמם, צפון-דרום, או בדרבי."
עמית: "בוא נגיד שהאימונים, יותר טובים מהמשחקים."
איך אתם בבית, בתור הורים, עוזרים להם להיות מקצוענים. שינה, תזונה וכו'
עמית: "עדיין לא מסתכלים על זה. שנה הבאה, בילדים ג' כבר יש תזונאי למשל."
ניצן: "גם עכשיו יש את זה. ישנים לפני משחק בתשע וחצי. יש תזונאי, האגודה בודקת שיעורי בית עם השהיות למקרה הצורך".
אם הילד נכשל במבחן, אתה אוסר עליו ללכת לאימון?
ניצן: "המאמן בעצמו מוציא אותו".
חנוך: "בביה"ס אני זה שאתמוך בו, אבל במסגרת האגודה, אני לא יכול לא לשלוח אותו לאימון, אבל אלחץ על המאמן ואגיד לו."
אוקיי. הילדים מרוויחים מהדבר הזה של כדורגל, אבל יש פה איבוד של ילדות. מסיבת יום שישי, טיולים
עמית: "זה בא על חשבון חיי חברה בכתה, אבל מצד שני, יש להם פה בקבוצה אחלה חיי חברה".
חנוך: "חוץ מזה שהיום אין מציאה בחוץ. מועדונים והסתבכות בקטטות."
יש איחוד בין ההורים? אתם עוזרים אחד לשני?
עמית: "שנה שעברה למשל לאיזה ילד לא היה כסף לנעליים. ארגנו כמה הורים ועשינו את מה שצריך. אם נפנה לאגודה אז אני מאמין שהם יבואו לקראתנו, אבל בדרך כלל סוגרים עניינים בינינו ועוזרים אחד לשני. מהיר יותר".
לא נראה לך קונפליקטי מדי להיות מנהל בקבוצה של הבן שלך?
עמית: "הילד שלי שיחק שנתיים עם השנתון מעליו. בגלל יכולת. המאמן שלו כיום אימן אותו באותן שנתיים והוריד אותו חזרה. בהתחלה לא ראינו עין בעין, אבל בגלל התפקיד לא יכולתי לדבר, וזה נגמר ככה והסתדר." 
איך אתה עושה סטופ עם הבן שלך? אתה משתף אותו במה שהמאמן אומר?
עמית: "מה פתאום. זה ביני לבין המאמן. גם ההורים לא יודעים."
איך מגיעים להיות מנהל בקבוצת ילדים, שואלים מי מההורים רוצה להיות מנהל?
עמית: "בחירה של המאמן. מחפשים מישהו שיכול להקדיש זמן."
כסף?
עמית: "לא, הכל זה בהתנדבות"
אבל מנוי לבוגרת אתה מקבל
עמית: "מנוי אני מקבל".
אז סבבה שהכותרת של הכתבה תהיה "אני פה בשביל המנוי"
הוא צוחק ואנחנו (אני לפחות) מקפיצים אייקון של סמיילי מהמסנג'ר, כזה של הבנת בדיחה; ההורים הם אותם הורים, הילדים הם אותם ילדים, האגודות הן אותן אגודות ורק מטאפורות הליווי הן שמשתנות עם הזמן. ג'חנון של אחרי משחק ילדים זה לא דבר רע, יותר מזה-  ג'חנון היא נקבה; סיטואציה ערגתית, של אחרי שבת גם לאלה שלא ייצאו שחקנים בעתיד.  
 
 
 
 *לעידכונים ורשימות חדשות מהאתר שלי לחצו כאן 
 
                                                
 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • סנדי ש.  On דצמבר 15, 2006 at 5:12 pm

    רוצה לשמוע את הזוית של שופט כדורגל של הילדים האלה?

    שנה הייתי שופטת כדורגל של ילדים ונערים.
    כאב לב, זה מה שזה.
    לא רק לראות את ההבדלים הכלכלים בין הקבוצות (מדים משובחים של מכבי תל-אביב לעומת המדים המעפנים של הפועל רמת עמידר), אלא גם לראות אותם הכי עצובים בעולם (ולפעמים בגלל טעות מחורבנת שלי) אחרי שהם מפסידים, לחטוף קללות מהמאמן
    וכל השבת אח"כ מהדהד בראש: "שופטת, שופטת, שופטת" ואז גם אי אפשר לישון

    אבל הם חמודים

  • אודי שרבני  On דצמבר 16, 2006 at 6:33 pm

    סנדי, את מפתיעה אותי… את? שופטת כדורגל? לא שאני מכיר אותך, אבל… טוב. נפסיק. הרי אני מכיר את זה מ"אתה? היית כדורגלן?, אודי?"
    אגב, יש לי בתכנון רעיון לראיון עם שופט כדורגל. ליגה נמוכה או ילדים. בדידותו של שופט הכדורגל של הילדים
    אגב, התכוונת מכבי רמת עמידר. לא הפועל. מה פתאום הפועל…?
    היית עסוקה לדובב בועות קומיקס מעל הילדים במשחקים משעממים…
    -)

  • סנדי ש.  On דצמבר 16, 2006 at 10:09 pm

    טוב, זה תמיד מפתיע שנקבה היא שופטת כדורגל, גם בלי להכיר אותי. כשהייתי יוצאת לדייטים,הרבה לא האמינו לי שזה מה שאני עושה והיו שואלים אותי: "נו,אז נראה אותך מסבירה לי מה זה נבדל…".
    יש לי עוד כרטיס אדום וצהוב אמיתיים שיצחק בן-יצחק נתן לי מתנה 🙂
    וכמובן את תעודת השופט שלי. בזכותה הייתי במשחקים של הנבחרת!

    בדידותו של שופט הכדורגל של ילדים אכן גדולה, מה גם שיש הלנת שכר שערורייתית. אומרים לנו שמי שבא בשביל הכסף אין לו מה לעשות פה ואז לא נעים לבקש, אתה יודע. סה"כ רובנו היינו נורא צעירים ומפוחדים.

    אני לא מצטערת בכלל, אבל היה די נורא.

    אתה צודק, נראה לי, מכבי רמת עמידר. טוב, זה היה מזמן..

    ובקשר לבועות.. חבל שלא חשבתי על זה אז, היה יכול להיות מוצלח. במיוחד עם המאמנים וכל אלה שראו אותי וחטפו חום, אתה יודע גרביונים שחורים ומכנסונים צמודים וקטנים..חחח…

  • יואב  On דצמבר 17, 2006 at 9:38 am

    מתגמדת לעומת חרדתו של השוער מבעיטת ה-11
    http://www.ozen3.co.il/p_prod.aspx?id=5078

  • קיילי  On אפריל 4, 2008 at 5:40 pm

    בבקשה כבר נימאס לי ואין להורים שלי כסף לרשום אותי לקבוצה … :{{{{ ואני מת לשחק כבר בקבוצה נימאס לי מלא חברים שלי משחקים וגם אני רוצה מה אני יעשה אני משתגע !!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: