תמונה וטקסט, טקסט ותמונה (8)

 
                                                                          
 
ומזכיר הקיבוץ[1] לא נופל מעץ האקליפטוס של הסייסטה הקבועה; משענת מסוג זה הינה מקום קבוע של הפסקה קבועה. מזכיר הקיבוץ שוב מוצץ גבעול.
קימור עץ האקליפטוס, קימור הסדר הישן.
 
                                                ****
מאיר אריאל, אחד.
בסוף מצאו אותו  זרוק מתחת
עץ אשכוליות אחד,
חשבו שזהו זה, הרי הכל יכול להיות מחד
מאידך לא התברר כלום[2].
 
                                                ****
והצנחן המזמר[3] לא נופל מעץ האקליפטוס של הסייסטה הקבועה; משענת מסוג זה הינה מקום קבוע של הפסקה קבועה. הצנחן המזמר שוב מוצץ גבעול.
קימור עץ האקליפטוס, קימור טקסיות טקס הישבן הישראלי.
 
                                                ****
יום אחד הוא צץ ממעבה ה'פזמון-בית',
הוציא ת'זה, לחש עצור,
ואז כולם ראו לו את הטרובדוריות[4] .
 
                                                ****
והבן אדם[5] לא נופל מעץ האקליפטוס של הסייסטה הקבועה; משענת מסוג זה הינה מקום קבוע של הפסקה קבועה.  הבן אדם, בתור בנאדם, שוב מוצץ גבעול,
הבן אדם, בתור בנאדם, יכול לחשוב אבסטראקט,
קימור עץ האקליפטוס, קימור הייחודיות, גם היא.
 
                                                ****
כל פעם שבחצר היו שומעים מכה,
ידעו שמאיר אריאל מצא משפט.
ואז שוב היה עולה על חבית הדגים,
בתקווה למשפט מפתח.[6]
 
                                                ****
ובן התמותה[7] לא  נופל מעץ האקליפטוס של הסייסטה הקבועה; משענת מסוג זה הינה מקום קבוע של הפסקה קבועה. בן התמותה, בתור בן תמותה, עלול להיות קצת לא בנאדם כדי שיוכל עוד קצת לחיות,
בן התמותה, בתור בן תמותה, שוב מוצץ גבעול.
קימור עץ האקליפטוס, קימור המצפון למען הקיום הקימורי.
 
                                                ****
שירי חג מועד ונופל וגלוי עיניים ירוקות[8]  .
שירי חג לשֺיחוק השפה, תתארו לכם.
 
                                                ****
והמזמר המדבר[9]  לא נופל מעץ האקליפטוס של הסייסטה הקבועה; משענת מסוג זה הינה מקום קבוע של הפסקה קבועה. המזמר המדבר שוב מוצץ גבעול.
קימור השפה, שֺיחוק המבנה, המצאת הצלופה[10].  
 
                                                ****
בסוף כל משפט שאנחנו אומרים בעברית,
יושב מאיר אריאל על אקליפטוס.
נינוח, נינוח, אפילו רפוי[11].

                                               ****
וד"ר התחכמות לא נופל מעץ האקליפטוס של הסייסטה הקבועה; כי "לאו דווקא בגילופין הבן אדם פתאום נופל, אל תוך משחק החילופין ביו העיקר והטפל". ד"ר התחכמות שוב מוצץ גבעול.
קימור עץ האקליפטוס, קימור ההתחכמות אף היא. 
היי ד"ר התחכמות, באמת שלא ידעת איך למות[12].
 
  

  • צילום- ג'רר אלון
  • עיצוב עטיפה- נורית עגור

[1] תפקידו  של מאיר אריאל כשהיה בקיבוץ

[2] פאראפרזה על "ארול"

[3] כינוי שהודבק לו לאחר "ירושלים של ברזל"
[4] ראה 2 (ואם לא  בא לי? מה תעשה?)
[5] פאראפרזה על "בתור לשיקוף ריאה"
[6] פאראפרזה על "ארול" ו"חבית הדגים"
[7] ראה  5 (ואם לא הבינו את הבדיחה ב4?)
[8] חיבור שמות שלושת תקליטיו הראשונים של אריאל. לא ידוע לי אם חשב על כך מלכתחילה או "עלה" על זה עם הזמן.
[9] כינוי ש"נכנה" על ידי מאיר אריאל עצמו.
[10] מילה שלא קיימת בשפה העברית, מופיעה בסוף "טרמינל לומינלט"
[11] פאראפרזה (טוב חאלאס, הבנו) על "שיר כאב" ושילוב עם "חבית הדגים"
[12] לילה טוב.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אבי קלוו  On ספטמבר 18, 2006 at 3:30 pm

    אודי, טרובדוריות צלופה!

    "ורוחיק אהבה אותו אומרים שגם אביבה
    ויש אומרים יסוד סביר לחשוב שגם עקיבא"

  • בועז כהן  On ספטמבר 19, 2006 at 10:54 pm

    וה-משפט של המלך:
    "אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה
    אחרי שכבר אשכח אותה כליל".

  • אודי שרבני  On ספטמבר 19, 2006 at 11:30 pm

    תודה אבי
    בועז, כן זה אחד ה-משפטים של מאיר, אבל הוא לא מהתקליט הזה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: