והפעם, יוסי בנאי

 

יוסי בנאי ואני הולכים בסמטאות ירושלים.
זה רק בהיפותטי, כן?
אני מנסה להסביר לו על מסחור הדיבור "הכנעני" אותו  המציא.
יוסי בנאי מסתכל עליי ולא מבין, נראה שהמושג מוצא חן בעיניו, אבל עדיין לא ברור.
"נו, זה שעוסק בסיפורי שכונות, דמויות ציוריות", אני אומר והוא מחייך. מטה את ראשו לאחור. "דמויות ציוריות.. כן. זה שם יפה לעניין הזה", הוא אומר.
קיץ. אני עם מכנס קצר, ויוסי בנאי עם מעיל העור החום הזה, זה  שצרוב אצלי מהופעותיו הטלוויזיוניות.
מעיל עור חום, שקיות עיניים, ויד מונפת למעלה.
יוסי בנאי מדבר הרבה על "הבנאדם", תמיד יש אצלו את "הבנאדם", את הדיבור עם המילה "הבנאדם"; ברסאנס, גשש, רבקה  מיכאלי, רבע עוף או בורקס.
לפני שהוא עולה אל המונית אני שואל אותו אם הוא זוכר את הפעם שישב במסעדה ואיזה ברמן שלח מלצרית עם פתק שכתוב עליו "זה לא בכוונה".
יוסי בנאי לא זוכר את זה, שקיות עיניו מחכות להרחבה.
"בדיוק נכנסת והיה את השיר היפה הזה  של משינה שאתה מדבר שם בסוף", אני אומר.
"נו?"
"הברמן לא רצה שתחשוב שהוא שם את זה בגלל שאתה נכנסת. לא עושים את זה לאנשים כמוך".
יוסי בנאי חייך ועלה אל המונית באותם צהריים.

 

 
עוד "והפעם":
דונלד פייגן
סרז' גנסבורג
ליאם גאלגאר
פיטר גרין
קים גורדון ות'רסתון מור

 

*לעידכונים ורשימות חדשות מהאתר שלי לחצו כאן 
 
 
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: