מסטיק אבטיח (מספר 37)


מפתקאות כיס של מאמן כדורגל בעל  שימור משפטים
מאמן הכדורגל שעשה הסווה מקצועית למפיק תוכניות טלוויזיה,  ולא  הצליח  להשיג את מה שרצו ממנו  (מרואיין מסוים, מימון, ואביזר) ענה למעסיק שלו שזה גול שלא מחויב מהמציאות.
 
 
 
ושוב, אנשי פאנל התוכניות של הנושאים הקבועים.  ושוב, אנשי פאנל התוכניות של הנושאים הקבועים.  ושוב, אנשי פאנל התוכניות של הנושאים הקבועים.  ושוב, אנשי פאנל התוכניות של הנושאים הקבועים  
 אנשי פאנל התוכניות של הנושאים הקבועים, איפה מאפסנים אותם בין פאנל לפאנל?
הם מחכים עם קישקשתא במחסן, ועולים לשידור.
אנשי פאנל התוכניות של הנושאים הקבועים, כמה זמן לוקח להפשיר אותם לפני העליה לשידור?
הם מוכנסים למיקרו ומשפטיהם הרגילים בנושאים הקבועים יוצאים פיתה.
 לפיתה של מיקרו אין שימוש אחרי דקה
אנשי פאנל התוכניות של הנושאים הקבועים, הם כבר מתכתבים באירוניה בינם לבין עצמם עם ה"אני לא הפרעתי לך, אז אל תפריע לי".
התכתבות  פנימית של יושבי פאנל של נושאים קבועים זה דבר עצוב
 בין שידור לשידור, בין פאנל לפאנל, בין פאנלים לפאנלים.
כשה"פאנל" מתרבה, והופך רבים,  האפשרות של מילרע ומילעל עוזרת לי לדעת  לאיזה עבודה פאנלית שיופית באמת הייתי שולח אותם.
אנשי פאנל התוכניות של הנושאים הקבועים מדברים בחודש שעבר (פועל הווה על עבר הוא כפאנל התקיימות תמידי; גם אם אתה מכבה אותו, אין לך הוכחה שהוא  לא שם)  שוב ושוב על מזרחים/אשכנזים וגרמו לי ללכת  עצבני לבית הקפה הסמוך ולבקש קפה שחור עם הרבה ח'.
קפה שחור עם הרבה ח' זה לא משהו שיהיה  מובן בפאנל.
 
 
 
 
קונפליקט ההופעה החיה
כשעמדתי עם הגיטרה, אז, אחרי כמה כוסות יפות של וויסקי (מול חמישים אלף האנשים שציפו לי),  שאלתי את עצמי (עוד בזמן הסולו), אם  עדיף היה לי לא לעלות  שיכור; להתענג על הסולו שלי רק אחרי, תמורת אותה  ההנאה (השיקרית) של אותו רגע.   
חזרתי הביתה ושמעתי את ההקלטה שוב ושוב. שתיתי עוד שזה יהיה ממש טוב.
 
 
 
הכדור העגול ביותר בעולם
לקראת המונדיאל הקרוב, אדידאס יצרו את הכדור הכי עגול אי פעם. כל כך עגול שהוא ממש כדור.
 ו"כדור ביצי", מה איתו? לאן הוא נעלם?
מה יעשו כל הילדים המרגיזים שמפחדים שישבו להם על הכדור,  מה הם יגידו? הרי גם הכדורים הפשוטים של היום, טכנית, לא נמצאים  בסכנת ביצייוּת.
והנה לכם תהליך הפוך: הטכנולוגיה המתקדמת כמבטלת ביטויים; הביטוי לא קיים כי הכדור טוב,  ביצייוּת הכדור הביצי נעלמה.
הילד הבא של דור הכדורים החדש שיבקש לא לשבת על הכדור שלו כי זה "יעשה אותו ביצי", יהיה (בעיניו לפחות) ממציא הביטוי הזה. הוא ישמח על הדימוי החדש שלא היה עד עכשיו לו ולחבריו.
 
 
 
דימוי לשימוש
זה כמו נסיעה  עם איתות פועל  במסלול תחבורה ציבורית שמוכן לשוטר.
(תגידו ש"מסטיק אבטיח" נתן לכם)
 
 
 
 
ידיים למעלה
מה זה ה-"להילחם" הזה? מה זה ה- "אל תפסיק" הזה? 
ונגיד שאמרו לך (שוב) לא, או שסתם נכשלת בלי  שום צד שני; רק אתה ועצמך.
מה אז?
אתה מגייס כוחותיך ואומר "הלאה, לא אשבר".  נהיה לוחמני יותר, מאמין בעצמך יותר,  גם אם מודע לאמונה שמתחזקת מלוחמניות עצמך; אתה  מתגייס לעצמך במודע מעורטל.
ואז,
אתה מבין שאתה נלחם מול "הלא", האי הישברות שלך לא עומדת בפני עצמה, אלא כנגד "הלא" שקיבלת; זה לא בגלל הדבר הראשוני, אלא כנגד התשובה שקיבלת כנגד הדבר הראשוני.
לכן עדיף לך להרים ידיים, לקונן.
 
 
 
 
לעורך,
המגזין הזה,  לקחו אותך מהטלוויזיה בשביל לערוך אותו?
 

*לעידכונים ורשימות חדשות מהאתר שלי לחצו כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: