תקליט השנה שלי

תקליט השנה שלי, הוא משנת 71. השנה גיליתי אותו, לכן הוא משוייך אל השנה הזאת. כה פשוט.
לפי כל התוכניות הייתי אמור להכיר את גיל סקוט הרון. יש עובדות שאותן לא ארחיב עכשיו, אבל כן, הייתי אמור להכיר אותו.
סקוט הרון, בפעם הראשונה ששמעתי אותו, התחיל לצעוק עלי דרך מקלט הרדיו. הוא אמר ש
 The Revolution Will Not Be Televised
וזה מייד קנה אותי, המשפט הזה, ולו רק בגלל ניסוח התירגום הנכפה עלי שגרם לי ליצור פועל חדש; תטלווזיין. (המהפכה לא "תטלווזיין").
סקוט הרון, חצי מדבר, חצי שר (לימים ז'אנר ה"ספוקן וורד"- עליו אכתוב רשימה אחרת והיא איך אתה  הוא ז'אנר רק ה"אחרי") הוא חצי בילי ווידרז, חצי דמות של טרנטינו מסרט על בלאק פאוור.
Pieces Of A Man משנת 71 קנה אותי בשנייה הראשונה של השיר הראשון. בכך, כבר אהבתי את שאר התקליט עוד לפני ששמעתי אותו.

 

כראייה לכך שעד עכשיו אני לא יודע אם קוראים לו גיל או ג'יל, ושיש לי צורך  דווקא לא לבדוק את זה, אני מנסה  לשמר במחווה קטנה האי ידיעה על התקליט/ אמן, ומשאיר אותו חדש.  
 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 29, 2005 at 3:13 pm

    home is where the hatred is.

  • חן  On אוגוסט 15, 2007 at 9:11 pm

    פה אתה כותב כמו ילד שרוצה להקסים את המבוגרים. אבל ילד נבון!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: