הָקַבלה הכפויה

כשהמזכירה שמעבירה שיחות במשרד עורכי הדין של אחד מחברי שואלת מי מבקש, אני ממציא שם אחר כל פעם מחדש. הייתי כבר רובספייר, שלום תקווה, גוטה, אלי אוחנה, צ'אק ברי,  ג'ו קוקר.
וזה מצחיק אותי.
כי היא מחוייבת: "יש לך טלפון מרובספייר", "אני מעבירה לך שיחה מאלי אוחנה".
 אני לא רואה את הסיטואציה, אבל היא ממש מצחיקה אותי. באינסטיקנט ללא פילטר.
תנסו.

הָקַבלה הכפויה, זאת שאין בה דיאלוג אלא רק צד אחד, מזכירה לי את המבנה הזה כדוגמא לסוף שיח ללא התחלה ואמצע.
אז תהנו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איילת  On מרץ 4, 2005 at 3:07 pm

    כי מזכירות לפעמים מתביישות לשאול ומעבירות את השם ששמעו כלשונו בהעוויית הפנים לצורה של סימן שאלה.
    כך שלמשל"המלכה ביאטריקס" (מלכת הולנד) הופכת ל"מלכה מביוטירקס" וכיו"ב מביכים יותר או פחות.
    http://stage.co.il/Stories/119130

  • פרי קומו  On מרץ 4, 2005 at 3:17 pm

    לא, באמת. קורע.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 4, 2005 at 6:40 pm

    אותי מצחיקה הפילפינית, אני אומר לה תביאי לחם, רצה מביאה, תביאי ביד והיא רצה ומביאה.
    מזה מצחיקה.

  • ענף רנק  On מרץ 4, 2005 at 8:55 pm

    אני מכירה ש.ג שהלך לכלא על כזה דבר.
    קבוצה של מילואימניקים יצאה מהבסיס ברכב,הוא שאל מי הם כדי למלא בטופס. היו שם: מופז שאול, יעלון משה, פיקה צביק ודוד בק-האם.
    לפעמים הש.ג דווקא כן אשם. בעיקר כשהוא אהבל.

  • דנה  On מרץ 4, 2005 at 9:11 pm

    בשירותי בתחנה הצבאית. כשאחד העורכים (השם שמור במערכת) היה מתקשר, ומי שעונה לא היה מזהה אותו ושואל אותו מי זה, הוא היה אומר, "הימלר".

  • אחד  On מרץ 5, 2005 at 5:51 pm

    אוהב לצלצל לאנשים בדלת ולברוח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: