ארכיון חודשי: ינואר 2004

פטרוזיליה/ מתוך תערוכה על אסקפיזם

מאחוריך!

היי, אל תסתובב… עכשיו, עכשיו תסתובב… לא, רגע, עוד לא. חכה קצת.

בית שלוש, הא? הזמינו אותך לתערוכה הא? בבית שלוש. יפה, יפה.

כבר שתית בירה? מזוג לך אחת.

אתה קורא את הטקסט הזה? יא בועתי מזדיין. איפה אתה קורא את הטקסט הזה? בנווה צדק, בבית ההוא עם התיקרה הגבוהה, לא?

שבת בבוקר, באת לעשות טיול בסמטאות של תל אביב. "להריח קצת משהו אחר", אולי אחרי זה איזה קפה קטן. יופי של קפה; בנווה צדק אף פעם לא שורפים את החלב.

בוא נדבר על "אסקפיזם", בוא באמת. אבל בוא נעשה את זה בנווה צדק, כאילו? ("כזה-כאילו" עוד תופס כפארודיה?)

אחת-שתיים-שלוש, אתה החאשוורוש.

קבל, קבל את ההיא. איך שהיא מסתכלת עליך. נו, שחק אותה צוחק עכשיו, זה ימשוך אותה לקרוא את הטקסט הזה, היא תעמוד לידך אולי.

עכשיו תעשה גבות מכווצות! כאילו שיש פה משהו באמת מעניין. הנה, תגחך גם, תדברו בשותף על הטקסט שלי ביחד.

אז מי את? נעים מאוד, אני ככה וככה.

נו, אל תפחד, לך עליה. אני אהיה הקטליזטור שלכם.

אחת-שתיים-שלוש, אתה החאשוורוש.

קשה-קשה לקרוא טקסט בגלריה. אין פה תמונה שבאה עם זה?

לא נורא. היא נראית טוב זאת שלידך, תעשה מאמץ.

אחת-שתיים-עכשיו תסתובב! (אבל לאט עם חיוך)

תראה מי מאחוריך.

זה רינו צרור, הוא עושה כתבה על האלה מתל אביב, איך שהם ממשיכים, וממשיכים, וממשיכים…

חייך, יצאת גדול.

יש לך פטרוזיליה בין השיניים, ולא, אנחנו לא נוריד את זה בעריכה.

דינוזאורים

עכשיו, כשהוא על אוטומט, ידו תמיד על ירכה השמאלית.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: