המיתולוגית. סיפורה של

  

 

-שלום ל…?

דנה.

-שלום דנה…הראיון הזה בא…

יש לך חותמת?

-מה?

שלום.

-מאיפה את דנה?

אני מפינת בעלי המלאכה, אני יודעת שזה קצת רחוק מקפה לנצ'ר, אבל עוד מעט אני עוברת.

-תל אביב התכוונתי, את מתל אביב.

אתה בטוח שאתה רשום? על שם מי?

-לא, אני עיתונאי.

שלום.

-איך הכל התחיל?

לילה אחד קיבלתי הארה. התעוררתי מיוזעת והתחלתי לצעוק "מי שצריך להכנס יכנס" "כמה אתם".

-ככה צעקת?

"אתה לבד?"

-היית לבד באותו לילה?

"אהלן טוב שבאתם"

-דנה…?

"אין חינמים היום"

-מממ…דנה…?  דנה!

"יש לך חותמת?"

הבנתי.

אז קמתי למחרת בבוקר והלכתי לקנות משקפי סבנטיז. ככה בשביל הפאסון. אין, אתה לא תבין את זה לעולם.

-תנסי אותי.

תראה לי בן אדם ש"יוצא" אל המקום עבודה שלו, וגם כולם אוהבים אותי, הם אומרים לי בחיוך, "אהלן דנה, אפשר להכנס?"

-ומה את עושה?

זורקת בוטנים.

-בוטנים?

כאילו הם קופים..לא הבנת? סתם, הם מה זה חמודים. תגיד, אני מיתולוגית כבר?

-תכף. אז איך בעצם התחלת?

הייתה חתונה של בן דוד שלי, אז החלטתי לעשות סלקציה. הבאתי את ואדים שישים חותמות.

-יש מישהו שלא הכנסת?

סבתא שלי, ייבשתי אותה קצת שיראה כאילו יש עומס.

-דנה…בכל זאת…סבתא שלך…

וגם את דוד שלי, זה שהוא היה סטטיסט באיזו סדרת טלויזיה זה לא אומר שהוא יקבל חינם. כל אחד נהיה לי פה פיילוט מהלך.

-הוא מהצד של אבא?

מי שצריך להכנס יכנס. תגיד, אתה בטוח שאתה רשום? אתה קצת מציק לי.

-הנה, את מיתולוגית כבר.

דנה המיתולוגית?

-כן.

חמוד. קח חינם.

-ואחרי זה?

אחרי זה התחלתי לעבוד בליין של שטארק.

-וואו! התחלה יפה.

הוא נתן לי לעשות פוליש בהתחלה.

-הא, סטאז' כזה?

פוליש. מכונית, ספריי.

-מה לשטארק יש מוסך?

לא אצל פחם פחחות. ראית קרטה קיד?

-מה קשור?

האאא…ואדים, קח אותו מפה!

-מצטער, מצטער. מיתולוגית! מיתולוגית!

זה בסדר ואדים. (ואדים אומר דנה בלאד).

-נו, קרטה קיד. מה הקשר?

קודם המאסטר נותן לו עבודות שחורות בשביל המשמעת העצמית, ורק אחרי זה הדבר האמיתי.

– הא. למה לא הלכת לבית הספר של "ז'קלין דונסקי"?

כי אין שם מעשי.

-לא ידעתי שזה כל כך מורכב הקטע הזה.

תתפלא. מה אתה חושב שזה עבודה קלה? כל היום לעמוד בשמש.

-כל היום? בשמש?

כן,אני עושה השלמת הכנסה בפיצוציות.

-?

אני לא מכניסה כל אחד. מה זה פה שכונה?

-טוב…דנה…אני חייב לזוז…

למה, אתה דווקא מתוק. תשאר חומד.

-לא יש לי דברים לעשות…

תבוא מחר, יהיו אנשים יפים.

-בטוחה?

כן.

-כי אני, אם אין אנשים יפים אני לא בא.

תבוא, יהיה גם חדר V.I.P

 

 

 

 

  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רבקה יפה  On נובמבר 3, 2003 at 5:57 pm

    תמיד היה לי מוזר שאני יכולה לקרוא ארמית ואידיש ולא להבין כלום עכשיו אני מגלה שגם אתה מדבר איזה ניב חדש שכותבים אותו בעברית אבל אני לא מבינה כלום. תצליח מאמי

  • No way  On יוני 5, 2004 at 9:34 pm

    מה זה החרא הזה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: