הברמנית שלי

 

 

יש ברמניות שאני מוכן לעשות הכל בשבילן.

לא האלה, האלנבי חמישים-ושמוניות האלה. אלה סתם; הן סתם יפות-כוסיות-זוהרות-נערות אקסטרא-דוגמניות-מגישות (בכוונה הפרדתי)- מוחצנות-לובשות כלום-קרות-מאנפפות-חסרות סבלנות-על עקבים.

אני מעדיף סניקרס. סניקרס עם טי-שרט דהויה. אמנם דהויה מוכנה מראש, אבל דהויה.

כשאני יושב על הבר, בפוזת הדין מרטין שלי, אני בודק מי מולי. אני רוצה אותן עם בטחון, בלי חשש לפלירטוט, כי "אולי הוא יחשוב שאפשר להתחיל איתי",  אחת כזאת שתציע לי סיגריה בזמן שהיא מציתה לעצמה. "רוצה?", היא תעשה לי עם הגבות.

אני אוהב אותה קצת אנטי, את הברמנית שלי. כזאת שהרגשי נחיתות שלה יראו שהיא לא באופן מלא משרתת את המקום, שהיא קצת צינית על הבפנים. כי אם לא נוכל לצחוק על אחרים, לפחות בהתחלה, איך נתקשר? (אומרים שיש עוד דרכים).

אסור לה להיות יפה, לברמנית שלי. היא צריכה איזה דפקט.  לא רוצה אלוהים שמוזג לי בירה, אני רוצה בן-אדם.

להדליק לי אש, לא בא בחשבון. אני אוהב לשחק עם הסיגריה קודם, להרטיב אותה, למחוץ אותה, לשאוף אותה ריקה. מקסימום היא תניח לי גפרורים על הבר. אני לא אוהב את "השולפים", אסור לה להיות שולפת ועודף נימוסית. אני אדליק מתי שאני ארצה.

יש ברמניות שאני מוכן לעשות הכל בשבילן.

היא צריכה להילחם על הלקוחות הקבועים שלה. אם איזה מארחת זקורה תרצה להושיב זוג חמוד דווקא במקום הקבוע שלי, של השופטים של החבובות, הברמנית תלחם עליי בחירוף שיניים. היא תגיד שזה תפוס. אחרי זה המארחת תתנצל, ואני אגיד לה שזה בסדר. אני אשאל אותה אם היא חדשה כאן והיא תתנצל.

הברמנית שלי צריכה לדעת את הסגנון שלי. "נו, מה אתה אומר על זאתי? נראה לי יש מצב." היא צריכה לתת לי אינפורמציה, הברמנית שלי; אינפורמציה, ועוד מילוי מהג'יימסון בקטנה.

 הברמנית שלי הרי יודעת שאני בא בשבילה. זה לא כל-כך הרבה בקשות.

 אני בא בש-בי-לה.

אני אתן לה את הכסף, והיא לא תשים את העודף ישר בכוס של הטיפים, או אפילו גרוע מזה; תעשה לי  סימן עם הגבות מעל הכוס של הטיפים. היא תחזיר לי את העודף בחיוך, ואפילו לא פרוט בנלוזות. היא יודעת שהיא תקבל את הטיפ שלה.

זה יותר מדי בקשות לבירה שליש מהחבית?

אידיוט.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • פיליפה  On ספטמבר 28, 2003 at 1:48 am

    אתה רוצה את החבר מהאוגדה שימזוג לך את הגולדסטאר, אם אפשר רצוי וראוי שיעטה על גופו ת'חולצה הדהויה של סוף מסלול, ושידע לעשות לך קצת דיגי דיגי וירטואוזי עם הגבות בעת המזיגה ובעת התשלום

  • שיר  On ספטמבר 28, 2003 at 2:22 am

    אני רוצה את הברמן שלי גבוה. עם זיפים. של יום אחד כאלה, לא יותר מידי. אני רוצה אותו עם המבט. המרוכז הזה. לא בלקוחות, כי אם במשקה שהוא מכין. פרפקציוניסטי משהו, עם צ'ארם. קשה לבגדיר, קל להרגיש. המבט שמבין שאני רוצה עוד. כוסית. לא יותר. רק כוסית. וזהו. שמהנהן ומוזג. שמבין את הצורך בלב.ד בלחשוב. להתמכר למשקה ולהסיק מסקנות על חיים אפורים. על אקשן שיבוא. על הבא בתור הוא סוס. שיבין שאי רוצה להגיע לתחושה כמו עכשיו.
    והבמרנית שלך? עם הסניקרס, והקוקו, והסרפן. כן, כמעט כבר לא רואים אותן. אבל אם מחפשים טוב עוד אפשר למצוא כמה. ראיתי אחת כזאת היום. היא הביאה אותי למצב הנוכחי. היא והבר-טנדר בלי הטנדר. ובלי הזיפים. באמת שהייתי מעדיפה אותה.
    לילה טוב.

  • רמירז  On ספטמבר 28, 2003 at 2:31 am

    אני מעדיף שולחן, לא אוהב לשבת על הבר.

  • גדי  On ספטמבר 28, 2003 at 9:28 am

    אחד שתמיד מתפלקת לו עוד השפרצה – אכן! – מהג'יימסון.

  • M  On ספטמבר 29, 2003 at 9:45 pm

    הלקוח שלי, הוא לא בא בשבילי,
    הוא בא בשביל עצמו,בשביל הוויסקי, בטח לא בשבילי, מה אני מותג ?מה אני הצגה?מורדת ?מה? הלקוח שלי אומר תודה, במבט מופתע, שאני מוזגת לו שוב תוספת וויסקי.הלקוח שלי מבין שאני לא מפלרטטת איתו כי אני נותנת לו כבוד (שלא יחשוב שאני מפלרטטת עם כל הלקוחות). הוא יודע שאם אני צינית היום זה כי לא היתה לי השראה והעולם דפוק ואם אני מחייכת זה כי יש לי אהבה חדשה,ואם אני לובשת חולצה חשופה הוא מיד מנדב מחמאה כי הוא מבין שזה מה שאני צריכה.הלקוח שלי אוהב הפתעות הוא מקבל אותי כל יום עם קריזה חדשה, כי הלקוח שלי לא בא בשבילי הוא בא בשביל עצמו, אני רק צריכה להיות עצמי זה מספיק לו.והוויסקי הוא זה שצריך לעמוד בדרישות שלו לא אני.

  • עכברונט  On אפריל 30, 2004 at 3:19 pm

    כתוב יפה.
    המילה אדיוטית מחרבת הכל. בעיני.

    אז החלטתי להתעלם ממנה ולהישאר רק עם השאר.

  • לי קאו  On דצמבר 14, 2005 at 7:00 am

    ואם לא הייתי יודע יותר טוב,הייתי בטוח שאני כתבתי את הטור הזה כשהייתי שיכור ושכחתי מזה.

    היא אחת הבחורות הבודדות שאני מכיר שניראת כל כך טוב ועדיין אין לי שום משיכה אליה,היא הברמנית שלי.
    זה כמו אמא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: